עשרה דברים שאני ממש, אבל ממש לא אוהבת
לגהץ- מי שרוצה שיגהץ לעצמו, כשחמותי היתה בחיים היא היתה לוקחת מידיי פעם גיהוץ ומגהצת לנו...מאז שאין אותה, או שהבגדים שצריכים גיהוץ תקועים בארון, או שהוא הולך לא מגוהץ
(אפילו דנה שלי התחילה לגהץ לבד).
לתפור- יש לי שכנה למטה שהיא תופרת והיא דוקא עושה כסף לא רע מכל התיקוניי חורים שאני מביאה אליה (והילדים שלי יצרני חורים מדופלמים), לא זוכרת מתי החזקתי חוט ומחט פעם אחרונה, רק אם יש לי אס או אס אז אני עושה איזה אילתור שנראה כמו יצירה של ילדה בכיתה א'.
להוריד את הזבל- פיכס, לפחות משהו אחד שייך לו 
צימוקים- אני לא אוהבת דברים שיצא להם האויר, מצומקים כאלו.
להחנות רחוק- אני מוכנה ללכת ברגל שעות בשופינג, אני מוכנה לשחק שלוש שעות טניס...אבל לא מוכנה להחנות רחוק... תדעו לכם שיש לי פטנט, אני עומדת בחניה הכי קרובה ומחכה...
אף פעם לא חיכיתי יותר משש דקות, תמיד מישהו יוצא לבסוף, עדיף על פני הסתובבות בכל החניון.
לשתות מפה לפה- אוי, זה יכול הוציא אותי מדעתי אם מישהו לוקח לי את בקבוק המים ושותה ממנו מהפה... כל הסמחטים האלו נכנסים מהפה לבקבוק...פיכסססס.
אנשים שלא עומדים מאחורי המילה שלהם- כמו כאלו שמבטיחים לי הרים וגבעות כשבקושי את ערימת הזבל השכונתית הם יכולים להזיז.
כשמדברים אליי עם ידיים- יש את אלו שמדברים איתך וכל שניה נוגעים בך, אלו מוציאים אותי מדעתי, בא לי להעיף אותם ממני.
להתלבש "צנוע"- יש לי בעיה עם בגדים שסגורים עד למעלה, אני מרגישה כאילו חונקים אותי ונעלם לי האויר (למרות הריאות המפותחות שלי
) ובכלל, אני אוהבת להרגיש את האויר על הגוף.
לעשות סקס בבוקר- כי בבוקר עוד אין אנרגיות מתאימות לזה (שלא לדבר על זה שעוד לא ציחצחנו שיניים).
בטח יש עוד דברים, אבל עשרה זה מספיק בהחלט 
