האומץ לעוף.

אחד הדברים שמשגעים אותי עם השביתות ה"ספונטניות" האלו זה הבלאגן...אף אחד לא ממש יודע מי שובת ומי לא.

אתמול אמרו בחדשות שמכיתה ז' שובתים.

היום בעיתון היה כתוב שרק התיכונים וחטיבות הביניים שהמורים הם מארגון המורים...

מאיפה אני אמורה לדעת לאיזה ארגון משתייכים המורים בחטיבה של הבת שלי...

בקיצור, חיכיתי לשעה שמונה בבוקר כדיי להתקשר ולבדוק.

הגדולה שבתיכון לא ידעה מה לעשות כי בבוקר אמור היה להיות להם מבחן והיא לא ידעה אם השביתה תבטל אותו או לא, לבסוף היא הלכה כרגיל והסתבר שהם מתחילים רק בתשע.

נו, שאלו יהיו הבעיות שלנו על הבוקר...

שני אנשים אמרו לי אתמול שלא יהיה לי יפה אם ארזה, שמתאים לי להיות מלאה, שככה זה יותר עסיסי...איזה מעצבנים...מה הם מתערבים לי בחלומות...... יש לי חלומות לרדת לפחות עשרה קילו ממה שאני היום...(וזה לא קשור לעובדה שאני דיי מרוצה ממה שאני רואה בראי)

האמת? זה מה זה מתסכל, לפעמים אני מקנאה באלו שיכולים לאכול ולאכול ולא להשמין...ואני? כשחילקו את הגנים הטובים של זה, כנראה עמדתי אחרונה בתור.

טוב נו, אבל כשחילקו גנים טובים אחרים הייתי בין הראשונים...

החורף עוד לא הלך, מצד אחד זה טוב כי צריך גשם אבל מצד שני, חלססס...יאללה שיבוא כבר הקיץ...

אין כמו לזרוק על עצמך איזה סמרטוט שנקרא שמלה או איזו גופיה קלילה ומלאת חיים, להרגיש את האויר על הבשר החשוף בלי תוספות מיותרות על הגוף.

והים, אין כמו הים...ביום, ובלילה...

לא הספקתי לספר לכם, לפני שבועיים הייתי בסרט מעולה...

לסרט קוראים "נער קריאה"...מה אומר לכם? כמה ימים לא נרגעתי ממה שזה עשה לי...חובה לראות!

לעומת זאת אחרי זה הייתי בעוד סרט "הוא לא בקטע שלך"...

אל תלכו, סתם סרט , אלא אם כן אתם אוהבים קיטשים רומנטים.

אוףףף, איך בא לי חופש...משהו חדש להתרגש לקראתו.

אפילו איזה טיול נשים לחו"ל...משהו משוגע...

אם מלכת המדבר לא היה כ"כ יקר הייתי חושבת ללכת.

וואיי, קראתי את הפוסט מהתחלה, כמה בלאגן בפוסט אחד...

זהו, הלכתי לפני שאעשה לכם עוד בלאגן בעיניים...

אה, דנה שלי עברה תאוריה אתמול .

הלכתיייייי...