תשמעו קטע...
אתמול הייתי בחתונה בנתיבות של המשפחה מהצד של אמא שלי...
נסעתי עם אחותי הצעירה ועם אבא שלי...
אמא שלי לא רצתה לבוא, קצת כעסה עליהם שהם לא מכבדים אותנו גם בנוכחות שלהם (אני החלטתי לפתוח דלת חדשה).
אני לא אלאה אתכם בכמה לא פשוט בשבילי למצוא בגד צנוע לארוע, אבל לבסוף מצאתי בגד נחמד שלבשתי הפוך ורק במעלית גיליתי שהוא הפוך 
. (מזל שהיה חושך, ככה יכולתי להפוך אותו במכונית).
בקיצור...הגענו לאולם, שמחו לראות אותנו ושאלו כמובן איפה אמא שלי.
אחותי ואני אמרנו את הדבר הכי הגיוני שעלה לנו בראש...שהיא לא ממש מרגישה טוב, וככה כל אחד שבא ושאל אמרנו אותו דבר שהיא לא מרגישה טוב והיא כבר לא כמו שהיתה צעירה וקשה לה וכו'... ממש הפלגנו בסיפוריי החולשה הגופנית שלה...
...וכולם כמובן איחלו לה רפואה שלמה.
טוב, בסוף החתונה ניגש אלינו אח של החתן נקרא לו א' ואמר לנו בחיוך "רפואה שלמה לאמא שלכם"...אמרנו לו תודה , לקחנו את אבא שלנו ויצאנו מהאולם.
בדרך חזרה הביתה שאלנו את אבא שלי "נו, אבא שאלו אותך למה אמא לא באה?"..."כן" הוא ענה לנו..."ומה אמרת להם?" שאלנו אותו..."אה, אמרתי להם שהטכנאי של המכונת כביסה התעקב והיא חיכתה לו"...
...אחותי ואני נשארנו שניה בהלם ואח"כ כשאנחנו מתפקעות מצחוק, אמרנו לו..."יווו אבא, איזה פדיחות...למה לא אמרת לנו שזה מה שאתה הולך לאמר?"...
"למי אמרת את זה?" שאלנו אותו....
"אה, למי ששאל ולא', אחיו"...עכשיו הבנו למה הוא (א' האח של החתן) בא ואמר לנו רפואה שלמה לאמא שלכם בחיוך....
מה שבטוח מרוב ברכות של רפואה שלמה, לאמא שלי ולמכונת הכביסה שלום...
מה אומר לכם? פדיחות...מי יכול לחשוב על כזה תרוץ...
ובלי קשר, אתמול כשנסענו לנתיבות, פתאום שמתי לב שאני מכירה את הצפון כל כך טוב ואת הדרום אני בקושי מכירה...
לא היה לי מושג שנתיבות זה אחרי שדרות...
חצי מהישובים בדרך לא שמעתי את השם שלהם מעולם...
שמתי לב שבד"כ כשהולכים לטייל, מטיילים בצפון...הדרום דיי זנוח, זאת רק אני? או שגם אתם מכירים את הצפון יותר טוב מאשר את הדרום?
היום אני בעבודה, סוף חודש...
אחרי העבודה יש לי טורניר טניס, באתי כבר עם בגדי ספורט ככה שלא אצטרך לרוץ הביתה להחליף.
אין לי ממש כוח לעבוד, השעה שהפסדתי בלילה משמעותית...
ישנתי בשלוש (לפי שעון הקיץ) וקמתי בשש...
קמתי להכין לי קפה טוב שיעורר אותי קצת...
שתהיה לכם שבת נפלאה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
