האומץ לעוף.

מספר אחד...

מספר אחד הפריד ביננו לבין השבעה מליון...

בעלי ממלא כל הזמן לוטו, הוא שולח בסכום קטן של 17.40 ש"ח

הוא רושם מספרים קבועים שזה בד"כ תאריכי ימיי ההולדת.

(מזל שהוא ממלא לוטו, ככה הוא זוכר את תאריכי ימיי ההולדת של הילדים)

בקיצור, שלשום הוא כמעט ולא שלח, היה חולה...

שיכנעתי אותו שאני ארד לשלוח, כי זה מפחיד לא לשלוח מספרים קבועים...הבת הקטנה בחרה את המספר הנוסף.

בקיצור, הוא הוציא חמש והנוסף...

אתם מבינים...עוד מספר אחד והיינו הזוכים במקום הראשון.

זכינו יחד עם עוד שבעה אנשים ב5,614 ש"ח שזה גם לא רע.

אבל תראו איזה אבסורד זה...

מספר אחד, כזה הפרש בסכום הזכיה.

מחר סוף חודש, אני עובדת..:(

נו, לפחות אנצל את זה לנקות את השולחן שלי מניירות שמציקים לי בעין.

היום אני נפגשת עם האחיות שלי יותר מאוחר, כנראה נלך לסרט, עוד לא הוחלט איזה...

אני מקוה שהסרט יהיה ליד הבית כדיי שלא אצטרך לפספס את הספינינג שלי...:)

בעלי כבר כמה ימים שוכב חולה בבית...

האמת שהיום הוא כבר מרגיש יותר טוב, אבל ביומיים שקדמו לזה הוא חשב שהוא הולך למות...חחחחההה...גברים...קצת חום וכאבי ראש והם בטוחים שזהו, הם מתים.

הוא חשב שיש לו שפעת החזירים...הרגעתי אותו שלא ידאג...

אבל ביננו, לפי הנחירות שלו,יש סיכוי שזה היה קשור לחזירים...

זהו, לשמחתי ולשמחת כל בני הבית (שיגע את כולנו) הוא כבר מרגיש יותר טוב...

יובל כבר שאל אותי מבוהל מה קרה שאבא חושב שהוא הולך למות...

אמרתי לו שלא ידאג...:)

במוצאי שבת בעלי מלווה על הקלידים את משה הלל במסבאה בנמל ת"א...אתם מוזמנים לבוא, אני אהיה שם...

ואם מישהו רוצה שאשמור לו מקום, שיודיע לי :)

ובנימה אופטימית זאת...

שיהיה לכם אחלה סוף שבוע...

אם תרצו, אין זאת אגדה