האומץ לעוף.

בעיתון לאישה יש מדור של מכתבים שנכתבו ולא נשלחו...ויום אחד לפני כמה שנים כתבתי מכתב...שרציתי לשלוח לעיתון...אך לא שלחתי...(סתם מעצלות...)....

אני מביאה לכם אותו כאן כמו שהוא נכתב בזמנו...מועתק מהוורד...

לכן הנשים...

...אני רואה את הפרצוף הבוחן שלכן בכל פעם שאני באזור...מסתכלות במבט מתנשא

...ביקורתי וקר...

אני רואה את הליחשושים בינכן...ואני כאילו יכולה לשמוע אתכן אומרות..."תראו אותה, מה

היא חושבת לעצמה...איך היא מתלבשת...כל החזה בחוץ וכו'..."

אני רואה אתכן יושבות בכניסה לגן הילדים כשאני באה לקחת את הילד...אני רואה אתכן

בערבי השירה שאני הולכת...ואני רואה אתכן במסיבות...

תמיד אותו סוג הנשים...תמיד אותם ליחשושים...

אז תדעו לכן דבר אחד...ותפנימו את זה טוב טוב...

אני מחזיקה מעצמי...כמו שאני...אני אוהבת להיתלבש כמו שאני מתלבשת, פרובוקטיבי וצמוד ....

אני סקסית (ועל זה אין מחלוקת) ונהנית מאיך שאני נראית...אפע"פי שלא הייתי מתנגדת

להיות "כמה" קילוגרמים פחות....(אבל זה מה יש ויש בו  המון).

אה...רציתי גם לספר לכן ש"רחמנא ליצלן" יש לי בבית גם ויברטור, ביריות, תחתונים סקסים, סרטים כחולים וג'ל מתחמם ארוטי...

אה...וגם למדתי באוניברסיטה...(אבוי...).

אני אוהבת ללכת פרובוקטיבי וצמוד...אוהבת להבליט את החזה הגדול שלי...ואוהבת

להראות טוב...(כמו שאני אוהבת).

וזה לא עושה אותי מופקרת...לא שקיימת מלה כזו בלקסיקון שלי...

אצלי הלבוש לא עושה את הבן אדם...כנראה שאתן לא מספיק נאורות כדיי להבין את זה.

הרי הייתן מתות להיות סקסיות...להיתלבש מושך...שיסתכלו עליכן...(מי בעצם לא...)

אבל במקום להיות אמיצות יותר קל ופיקנטי לרכל על אלו שכן מעיזות לעשות...אלו שיש

בהן מה שבכן אין...אומץ...אלו שמחוברות לנשיות שלהן...

אתן יודעות...פעם זה היה מפריע לי...הייתי נפגעת...

היום אני נהנית מכל רגע שאני נראית כמו שאני נראית...היום אני מחוברת לנשיות שלי מכל

הלב והנשמה...

ביננו...מה שהכי מטריף אתכן וגורם לכן לרכל למראה נשים כמוני זה העובדה שנשים

כמוני הן הפנטזיה של הבעלים שלכן....

אז תנו לי לאמר לכן ...הרגעו...אין לי שום כוונה לחטוף שום גבר של אף אחת...

להיפך...בגלל שאני מודעת לעובדה שאני פרובוקטיבית, סקסית ומושכת מינית...

אני יותר נזהרת...

דרך אגב אני מכירה כמה נשים שמתלבשות מאוד "צנוע" שממש ברגע זה מפלרטטות

עם הבעלים שלכן...

די...חלס...למה לכן ככה...

לא יותר נעים ונחמד לפרגן...גם אם זה לא בדיוק צורת הלבוש שלכן...תדעו לכן

שהנשים שמפרגנים להן הן אלו שמפרגנות לאחרים....

אתן יודעות...אין כעס בליבי...אני יודעת שכל אחת מיכן שעינה צרה עליי מדברת

מתוך המצוקות הפנימיות שלה...זה לא ממש מעומק הלב...

כי בעומק הלב אני בטוחה שכל אחת מיכן היתה רוצה ל"הגיח"...להיתחבר לנשיות...

ולקום ולעשות דברים אחרת ממה שהם עכשיו...אבל אין לכן עדיין את האומץ...

אז...בתקווה שיהיה לכן רק טוב, שכל מה שתרצו יתגשם ויותר ...ושרק מילים יפות

וטובות ייצאו מפיכן...

ותזכרו...שגם אני שלא ממש לטעמכן...ממש...אבל ממש...רואה אתכן מעבר לכתפי...

וזה לא יפה....

אמר פעם מישהו חכם..."אף פעם לא תדע עד היכן תגביה עוף עד שלא תפרוש

כנפיים ותעוף"...

                                                                      ממני שיש לה את האומץ

                                                                      לעוף הכי גבוה שאפשר.

 היי...יש לי הרגשה שנוצר כאן רושם מוטעה...

המכתב שנכתב לפני כ-4 שנים בסה"כ משקף הרגשה של אז...

הוא אמור קצת לשעשע...

ונראה לי שקצת הדברים יצאו מפרופורציות....

(גורם לי הרגשה רעה...שאולי העזתי מידיי מוקדם...לחשוף...)...

ו...רק שתדעו...שלמרות שבחיצוניות שלי יש מין הפרובוקטיביות...

בנשמתי אני הכי צנועה שאפשר....

אופס...קצת נבהלתי מעצמי...אה?....