האומץ לעוף.

סתם יום מעפן....

אין לי מושג איך זה קרה....

אבל מהבוקר אני עצבנית...(מה שלא אופייני לי...)...

מתוחה...עצובה...(ברדיו יש שיר עצוב שעושה לי קצת לבכות...)...

ו...לא...אני לא צריכה לקבל...

ואני חושבת...היום רק התחיל ואני ככה....מה יהיה בהמשך....?

לא מרוכזת בעבודה...כועסת על הבוסים שלי...(לזכותם יאמר שלא כעסו עליי אפילו...ראו...שזו לא אני היום...)...

אולי זה החג עם האובך והאויר החנוק שגרם לי להתעורר הבוקר ככה...

אולי זה הבלאגן בבית...הילדים שמוסיפים לבלאגן...

ואולי...זה סתם בלי סיבה...

עומס בעבודה....נמאס לי...רוצה לעבוד בעבודה כייפית....

עבודה שתהיה אני...

רוצה שתרד פייה טובה מלמעלה ותאמר לי..."אל תדאגי...אני אסדר לך את החיים כמו שרק את רוצה"....

רוצה לעזוב הכל...לנסוע...לחזור...ולראות שהיסתדרו בלעדיי...

רוצה אויר...נקי...

סתם יום מעפן...

ובא לי להיכנס מתחת לשמיכה...לישון...עד מחר....

כי אני יודעת שמחר יהיה יום חדש...יום יותר טוב מהיום...

והעצבות תפנה את מקומה לשימחה...ולהמון חיוכים...

כי ככה אני....

לפעמים קצת שוקעת...

אבל קמה...והולכת...זקופה...(כמו שרק אני יודעת...)...

אל השמש המלטפת...הטובה...

ומאוד שמחה...ומאושרת...

...עם המון המון אופטימיות ליום חדש...

                                          שלכם - איריס