האומץ לעוף.

כששואלים אותי לפעמים מה הפנטזיה שלי...על מה אני חולמת...מצפים לקבל ממני תשובה פיקנטית...משהו אחר שונה...

ואני...?...כמה שזה יישמע כבד או אחר מהצפוי מפנטזיה...זה מה שאני רוצה...

זו הפנטזיה שלי...האמיתית.

הלוואי ונישאר משפחה שלמה, הלוואי ולא ניתפרק אף פעם...

הלוואי ותוכל לראות את כל הדברים הטובים שיש לך, איש, הלוואי ולא תחפש מעבר לאופל...שלא תרצה מישהו או משהו אחר על פנינו.

הלוואי שכל מה שחלמתי לילדנו...יתגשם, שלא תיתפרק לנו המשפחה...שהילדים לא יצטרכו להיתבגר בטרם עת...שלא יכאב להם...שלא יבכו את אובדן חלומם...

(ואתה יודע שלא אוכל לשאת את כאב הילדים, הכל אוכל לשאת, הכל רק לא את כאב הילדים...זה יגמור אותי סופית...).

הלוואי ולא אראה את הפחד בעיניהם...את אותו פחד שראיתי פעם שעברה...

הלוואי ונישאר ככה לעולמים...ביחד...אבא, אמא וילדים...באותו הבית...באותם החיים...

שיובל לא יגיד לי..."אמא כשאבא יילך, תבואי איתי לקנות לו פרחים"...(כי זה מה שהוא אמר פעם שעברה כשכמעט היתפרקנו...(ואני ניקרעתי מבפנים...)...

הלוואי ונישאר שלמים...אלוהים...הלוואי...

הלוואי ותהיה אחר...שלא תתפוס אותך כל פעם רוח רעה...כי זה מה שקורה...רוח רעה הישתלטה על נשמתך...הפכה אותך למה שאתה...(ובפנים אתה אחר...אין לי ספק...)...

אלוהיי הנשמות הטובות...עשה שלא ייתפרק החלום...שלא תיתפרק המשפחה...

הלוואי ויתגשם לי חלום זה...הלוואי ותתגשם לי הפנטזיה...

(אבל בלב...בפנים בפנים...אני לא כ"כ אופטימית...וזה כ"כ כואב...)...

כל שנבקש...לו יהי....

                          אוהבת את נוכחותכם כאן...שלכם - איריס

למען הסר ספק...כל הנכתב פה הינו בגדר פנטזיה...חלום...

אין לי ספק שלא הייתי מסכימה להישאר בזוגיות רעה ומשפילה...

אין לי ספק שעם כל הכאב לא הייתי מסכימה לחיות ככה...