האומץ לעוף.

אתמול ישבתי עם אחותי ונזכרנו במקרה מביש שקרה לי , יותר נכון בבושה הגדולה שעשיתי...ולא הפסקנו לצחוק...

אני הולכת לספר לכם את הבושה הגדולה בתנאי שאתם לא מנדים אותי מחברת המבוגרים אח"כ...ולא צוחקים עליי......

אז ככה...

זה היה לפני כשנה וחצי, נסעתי לאיזה ארוע משפחתי בבני ברק...הייתי לבד...

בקיצור כל הארוע שתיתי מים, ובשלב כלשהו הייתי צריכה לשרותים, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שתיכף הולכים הביתה ואני כבר אעשה בבית...(ככה אני, מתאפקת סידרתית)...

טוב, בשעה אחת עשרה וחצי בערך נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע לכיוון הבית, לכיוון נ"צ.

אחרי כחמש דקות של נסיעה הרגשתי שהאוטו מתחיל לגמגם לי, נלחצתי...ניסיתי לתת גז, למשוך עוד קצת...אבל ללא הועיל, קצת לפני מחלף מסובים האוטו פשוט נעצר בצד.

ניסיתי שוב להניע וכלום לא הלך לי.

אני מזכירה לכם שאני עם שלפוחית מלאה שהולכת להתפוצץ......

התקשרתי לגרר, והוא טען שייקח לו משהו בין שעה לשעתיים...(כשבד"כ זה קרוב לשעתיים)...

טוב, לילה חושך...אני באוטו, מתה להשתין...רוקדת על המושב...ולא יודעת מה לעשות...

משמאלי הכביש הראשי, ומימיני התהום שלפני הקיר של הספארי...בקיצור אין לי לאן לרדת להשתין בלי שאף אחד יראה אותי...

עברה עוד חצי שעה והרגשתי שאני פשוט הולכת למות מהלחץ...שתבינו שרוקנתי בקבוק שלם של מים באותו הערב ולא הלכתי לשרותים אפילו פעם אחת...

טוב, התחלתי לחשוב איך אני נפטרת מהלחץ...הייתי עם מכנס ג'ינס שגם ככה לא יכולתי הרבה לזוז...

התחלתי לחפש באוטו איזה כלי שאוכל להטיל את מימיי שם...אבל לא מצאתי שום דבר שיכול להוות תחליף לבית שימוש...

פתאום בצד ראיתי בקבוק קולה ריק......הסתכלתי עליו...הוא עליי....

לא...לא...אין סיכוי שאצליח לכוון לבקבוק קולה...(חשבתי לעצמי...)...

אבל אלוהים, השלפוחית עוד רגע מתפקעת...מה עושים......

טוב, בלית ברירה עברתי למושב האחורי, והתחלתי לעשות הכנות לקראת המבצע המסובך...

לא רציתי להוריד את המכנס עד הסוף כי פחדתי שפתאום איזה רכב יעצור לידי, או הגרר יגיע פתאום וימצאו אותי עם תחתונים...

הורדתי את המכנס עד הברכיים, התכופפתי וניסיתי לכוון את הבקבוק למקום הנכון...

(המקום הנכון...?......מה זה...?...)...

איך ששחררתי את הסוגר של השלפוחית...ירדו מפלים בלתי נשלטים...שהשפריצו לכל עבר...(רק לא לבקבוק)...על המושב, על הריצפה...והכי הרבה על המכנס....

אז נכון שהיתה לי הקלה...הלחץ מהשלפוחית עבר...אבל מה אני עושה עכשיו לעזאזל...

הגרריסט צריך להגיע ואני עם מכנס רטוב...ולא ממים...

טוב, ישבתי והתחלתי לספוג את הנוזלים מהמושב ומהמכנס שלי...

לפתע, הגיע הגרריסט...יצאתי אליו והתפללתי שלא ישים לב בחושך שאני ספוגה כולי...

הוא בדק את האוטו...ולאחר שהניע לי אותו אמר לי שהוא ייסע אחריי עד המוסך ומשם ייקח אותי הביתה...

טוב, הגענו למוסך, שמתי את האוטו...ועכשיו איך לעזאזל אני הולכת להתיישב לו באוטו עם מכנס רטוב...

מצאתי שמיכה באוטו לקחתי אותה ,עברתי לאוטו שלו ואמרתי לו...

"ראית מה זה...עף למישהו בקבוק שתיה על כל הבגדים שלי...ראית איזו חוצפה..."

לא יודעת אם הוא קנה את זה או לא...אבל הוא הסתכל עליי וחייך...

הגעתי הביתה...בריאה ושלמה...ומאוד רטובה...(ולא מהסיבות הנכונות......)...

זהו, הוצאתי את הבושה החוצה....

עכשיו נראה אתכם...מה הבושה שלכם...?

                                                שיהיה לכם יום מלא הפתעות....שלכם - איריס