האומץ לעוף.

אתה אומר שלא תוכל...

שלא תעמוד בפיתוי...

שזה מפחיד...

ואני הבטחתי שאשמור עליך...(ממש......)

אתה אומר שקשה לך...(תרתי משמע......), כשאתה מולי...

שלא תשלוט בעצמך...

שלא תשלוט בשפתייך...

בידייך...

ואני הבטחתי לך שנגמור את זה בכוס קפה...

לאטה, חלש, דל ומלא קצף...

(אז הבטחתי, אז מה......)

אבל המציאות...

אוי המציאות...

היתה חזקה מהכל...

טוב, אל תחשבו כ"כ רחוק...לא קרה כלום...אני סתם אוהבת להתגרות בדמיוני..

לשחק בכאילו...(אולי היה ואולי לא היו דברים מעולם)...

ביום שני בשעה שמונה בערב, אנוכי ואנוכי...נוסעת להונג קונג...

אני לא מאמינה באיזו קלות סגרתי ופרגנתי לעצמי את הנסיעה הזו...

האמת שהיתה לי תקופה לא קלה...וחברים שלי בהונג קונג הציעו לי לבוא אליהם...חשבתי, בדקתי ומצאתי כרטיס במחיר סביר ...ותיקתקתי את הנסיעה.

בקיצור, אני הולכת לשנות אוירה...להנות...

חברים שלי כבר סידרו לי לו"ז פעילות מקיף...עם טיולים ובילויים...אין עליהם, הם פשוט חברים מדהימים...

כשאני אומרת להם את זה הם משתיקים אותי...(טוב נו, פולנים......)

עוד לא ארזתי, בטח שעה לפני הטיסה אני אארוז, כמו שאני מכירה את עצמי...

הנסיעה הזו תהיה מין פיצוי על הנסיעה הזו, שהיתבטלה בזמנו...

אז, שיהיה לכם שבוע מקסים...אני בטח אתחבר מידיי פעם מהחברים בהונג קונג ואספר לכם מה קורה...

                                                 שלכם - איריס

עריכה מאוחרת...

אני חייבת לאמר לכם שיש פה כזה שפע ופינוק שעכשיו אני מבינה למה ישראלים נתקעים כאן ולא חוזרים כ"כ מהר...
בכל בניין יש בריכה , לכל ישראלי יש פיליפינית, מרחביי משחק לילדים ומגרשי טניס בכל בנין (זה קנה אותי)...ו...ים מול העניים ...
אתמול עשיתי קצת שופינג ובערב הפלגנו לצד השני וחזרנו...אח"כ ישבנו בבית קפה מעל הים...היה משהו...(אבל אין כמו הקפה של הארץ)...
האמת שהונג קונג מזכירה לי את מנהטן...

                                        ביי לבנתיים...שלכם - איריס