האומץ לעוף.

זהו, עטפתי ספרים ל-4 ילדים...כיבסתי מה שצריך...וראיתי מה חסר...

עוד מעט נלך לקניון להשלמות אחרונות.

נקווה שהמורים לא יעשו זאת שוב השנה...ושהלימודים יפתחו כרגיל...

המפה חזרה לשולחן שהפך להיות שולחן פינג פונג בחודשיים האחרונים...

השמיכות קופלו לארון, מקווה שהמחנה שהיה כאן יירגע...מקווה לא לארח ללינה בזמן הקרוב (כן, שמענו עלייך..)...

ברכות לילדיי המתוקים שמחר חוזרים לספסל הלימודים...(מאיפה הביטוי הזה, בטח פעם למדו על ספסלים)...

דנה - שעולה לט' - שהשנה תהיה יותר מתוקה מהשנה שעברה...אוטוטו תיכון.

מאיה - שעולה לו' - שהשנה תהיה מוצלחת לפחות כמו השנה שעברה.

יובל - שעולה לד' - שהשנה תהיה יותר רגועה ושתמשיך להיות פעיל כמו שאתה.

נועה - שעולה לא' - שתהיה לך כניסה נעימה לבית הספר, שתגלי דברים חדשים

                           ושסוף סוף תוכלי לקרוא את התרגום בגוף הסרט.

כל פעם שאני מכניסה ילד לכיתה א', אני מרגישה עוד איזה שלב משמעותי בחיים שעובר...כאילו שהקמטים נוצרים בכל פעם שילד עולה לא'.

אני מתרגשת כמו אמא טריה, אני מכינה את המצלמה, והלב מתחיל להתמלא באותה תחושה מוזרה שקשה לי להסביר אותה...

הפעם זה שונה מתמיד, הפעם זו הפעם האחרונה שאני מכניסה לכיתה א'...

וזה יותר מרגש...כאילו כל הזמן סרבתי להיפרד מסטיגמת הקטנה שהדבקתי לה, ועכשיו מכריחים אותי...הקטנה הולכת לכיתה א'...זה כבר לא כמו הקטנה שהולכת לגן...עכשיו זה כבר רציני יותר.

אני כבר לא יודעת מי מתרגש יותר, נועה או אני.

מבטיחה לכם תמונה מהיום הראשון שלה בבית הספר...

אז, שיהיה לכל הילדים המתוקים שנה נהדרת, שנה של פריחה ושגשוג אישי...

שתעשו הרבה חברים בבית הספר, שהמורים יבינו את הימים הקשים שלכם...

ושתמיד תמיד תהיו שמחים עם מה שאתם.

ולמורים , מה אגיד, שאלוהים יעזור לכם לעבור את השנה הזו בשלום.......

סתתםםם...סומכת עליכם, את הדבר הכי יקר שלי שמתי אצלכם...

              שתהיה שנת לימודים פוריה ומהנה לכולנו...שלכם - איריס