האומץ לעוף.

זה קורה לי כל מוצאי שבת...באותו המקום ובאותה השעה...

אני מחליטה שממחר אני בדיאטה...שממחר, אני מתחילה לשלוט במעשיי...

ומי שמכיר אותי, יודע כמה קשה לי לשלוט במעשיי......

ואז...אני הולכת למקרר..וזוללת...וזוללת...וזוללת...כאילו מחר סוף העולם...

אני אומרת לעצמי שאם ממחר דיאטה, אז היום עוד מותר...כמו הנידונים למוות שנותנים להם משאלה אחרונה...

וכמובן, שממחר...זה לא קורה..ואז מגיע מוצאי שבת נוסף...ושוב הסיפור חוזר על עצמו...

אז החלטתי...שהפעם, אני כותבת לכם את זה...ואז אולי אני אתבייש להיסתכל לכם בפרצוף...(טוב, נו, כמעט בפרצוף)...אם אני לא אעמוד במילה שלי...

אז...עכשיו רגע לפני שאני הולכת למקרר לאכול את הארוחה האחרונה לפני...

(נו, קשה לשנות הרגלים בדקה..)...

אני מבקשת שתחזיקו לי אצבעות...שתתפללו בשבילי שהפעם לא אשבר...

וטיפים טובים, יתקבלו בברכה...

ומי שיגיד לי שכמו שאני זה ממש בסדר...יקבל קילו במתנה......

                                                שיהיה לכולנו שבוע מקסים...ואכיל........

                                                שלכם -איריס...שמקווה לשבור את שרשרת מוצאי השבת......