האומץ לעוף.

מזמן אני לא זוכרת את עצמי ככה...

עיניים מבריקות וזגוגיות...

נוזלת מכל מקום אפשרי...

מזיעה בטרוף (בחורף...!!!)

מרגישה כל חלק קטן בגוף...

ולא זזה מהמיטה...

ולא...

זה לא תאור של ליל אוהבים...בירח דבש.

זה תאור של איריס עם שפעת במיטה...

היום כבר קצת יותר טוב למרות שהסינוסים שלי מטריפים אותי...

כאילו הפנים שלי מלאות בבטון...

וכמה שדחיתי את ההליכה לרופא, נראה לי שמחר אני אלך.

(קופת החולים מכבי מרוויחה עליי...)...

תודה לכל למי שדרש בשלומי...

ולמוקוש, אישתי, שדרשה בשלומי כל יום..ודאגה לי באהבה רבה...

שלכם- איריס

שבצעדים קטנים חוזרת לעצמה...