האומץ לעוף.

רציתי להתחיל לספר לכם על הפגישה שהיתה לנו היום...

אבל אני חייבת לספר לכם משהו שנורא הרגיז אותי כשחזרתי הביתה...

חזרתי הביתה ומאיה שלי אומרת לי בעניים דומעות..."עבדו עלינו"...

הסתכלתי עליה באהבה ואז היא סיפרה לי איך עבדו עליהם...

לפני כמה חודשים טובים יצא אוסף של קלפיי השמיניה ולמי שהשלים את האלבום הובטח נופש באילת עם חברי השמיניה + צילומים לפרק האחרון.

מאיה ויובל אספו בדבקות את קלפי השמיניה כשהם מוציאים את כל כספי דמי הכיס שלהם על הקלפים האלו...אני כמובן לא התערבתי, הכסף שלהם שיעשו מה שנראה להם איתו.

לבסוף זה השתלם, הם היו בין שמונת הילדים מכל הארץ שזכו לנופש+יום צילומים.

אוקיי, הבטיחו אילת...אבל שינו לים המלח, מאיה ויובל (איתי כמובן) קיבלו נופש בים המלח...ניחא...ויתרנו על אילת...

בחודש אוקטובר קבעו להם יום צילומים מיוחד...

התאריך של הצילומים נפל לנו על היום האחרון של הנופש המשפחתי בטבריה...

קמנו ב-5 בבוקר ועזבנו את המלון ב-6 בבוקר כדיי להספיק להגיע עד 8 לת"א לצילומים.

טוב, צילמו את הילדים ..."ייבשו" אותם כמה שעות טובות בשביל כמה דקות של צילומים...

הובטח להם שבפרק האחרון של העונה השלישית הם יופיעו...

הם כ"כ חיכו לפרק האחרון...עם כ"כ הרבה שמחה והתלהבות...אמרו לכל החברים שיסתכלו היום בפרק האחרון כי הם אמורים להופיע...

היום היה הפרק האחרון...

היום הם לא הופיעו!!!

האכזבה שלהם, ההרגשה שעבדו עליהם היתה מאוד גדולה...

הפעם נראה לי שאני לא אוותר...

אני מתכוונת לדבר עם חברה שלי שהיא עו"ד ולראות מה אפשר לעשות...

לא הכסף מדבר פה כמו המשחק הזה בילדים...

העבודה הזו בעיניים...

מה אני יכולה לאמר לילדים שלי?...

שהעולם מגעיל?...

אמרתי להם שהם הכי צודקים שבעולם ושהאכזבה שלהם מוצדקת ביותר ושהפעם לא נוותר...

ההוכחה.