האומץ לעוף.

יש לי היום יום הולדת...

ורציתי לספר לכם משהו על עצמי...

דברים שידעתם ושלא ידעתם...

נולדתי בכפר סבא, בבית החולים יולדות, ביום שבת ה-12/2/66 כ"ב בשבט בשעה 08:00

במשקל של 3,500 קילו...

נולדתי בלידת עכוז כנכדה בכורה מהצד של אמא שלי...

חודש שלם היו חגיגות לכבודי...

רוב שנות ילדותי עברו עליי בפ"ת...בשכונה של הרבה צ'חצ'חים...

ומהשכונה למדתי את חוקיי ההישרדות...

בגיל שנתיים עברתי צינתור עקב איוושה מולדת...

ב"ה הכל בסדר...שלום לאיוושה ושלום לי...

האיוושה היא בעצם דפיקה נוספת......נשבעת...

מי שלא מאמין שיביא סטטוסקופ ויקשיב ללב שלי...

בין הדפיקה הראשונה לשניה הוא ישמע עוד דפיקה...זו האיוושה שלי...

תמיד הייתי ילדה בכיינית...הייתי בוכה מכל שטות...

ביחוד אחרי שגילית שזה גם עוזר לי להשיג דברים.......

כל הזמן היו צוחקים עליי שאפשר למלא את הכינרת עם הדמעות שלי...

יכולתי לבכות שעות עד שהצד השני היה ניכנע...

עד היום אני בוכה מכל שטות...אבל באותה נשימה גם צוחקת מכל שטות...

הייתי ילדה טובה בני עקיבא...מכורה לתנועת הנוער...

היום אני היחידה שלא דתיה במשפחתי...

הפעם הראשונה שנסעתי בשבת היתה בערב ראש השנה לפני 16.6 שנים...

ולא היו לי שום יסוריי מצפון...הייתי שלמה עם זה...

אין כמעט דבר שאני לא נהנית ממנו...

שירים שקטים ושירים שמחים...

בילויים שקטים ובילויים סוערים...

רעש ושקט...

מאמץ וסטלבט...

אני אוהבת לגעת ואוהבת שנוגעים בי...

והכי הכי אני אוהבת שמלטפים אותי בגב...

ושמלטפים אותי בחלק הפנימי של היד...(אוח...)...

אני אוהבת כמה שפחות בד על הגוף...

אוהבת את מגע האויר על גופי...

בגיל 34 ילדתי את הילדה הרביעית שלי...כשהגדולה עוד לא היתה בת 8 אפילו...

הייתי נסחבת איתם לכל מקום...כמו אמא אווזה...

הם האוצר הכי גדול שלי...

ההשקעה משתלמת...תאמינו לי...

אחד הדברים שאני יכולה לאמר לזכותי זו העובדה שאני תלמידה טובה של החיים...

תאמינו לי עברתי הרבה דברים (שמפאת כבוד היקרים לי אני לא מפרטת אותם)...

ומהמקומות הקשים האלו שהיו לי קיבלתי תובנות...תובנות שלקחו אותי קדימה

למקום טוב יותר...למקום שמח יותר...

אז מה אאחל לעצמי...?...

שלא אחסר כלום...

שאמשיך להנות מילדיי...

שתמיד תהיינה לי סיבות טובות לחייך...

שלא אפסיק לגעת...

ושלא יפסיקו לגעת בי...

שאמשיך לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך...

ושלא ייתש כוחי...

לא הפיסי ולא הנפשי...

ועוד דבר אחד קטן...

שאמשיך להיות כאן איתכם לעד ולעולמי עולמים...

אתם חשובים לי...