האומץ לעוף.

חזרנו...

אני לא יודעת מאיפה להתחיל...

יום שישי אספנו את האוטו השכור בשעה אחת בצהריים מאלדן ברחובות.

כשהגענו סמוך לקיבוץ חפץ חיים...אחרי שעברנו את הפקקים של צומת בילו...

משהו כמו חצי שעה של נסיעה...

שמנו לב ששכחנו שקית חשובה עם הנעליים של מאיה ועוד כמה דברים חשובים...

עשינו פניית פרסה וחזרנו חזרה...

לקחנו את השקית והמשכנו הלאה...

כבר הלכה לנו שעה בגלל ההתעכבות הזו...

(אני מספרת את זה בשלווה...אבל אז היינו ממש לא שלווים...)

הנסיעה לאילת היתה ממש חלקה...הקאיה קרניבל פשוט מדהימה...

שטה על הכביש וממש נוחה...

קצת לפני יוטבתה עצרה אותנו משטרה על מהירות...בעלי ירד וניגש לניידת.

ירדתי גם מהרכב...אמרתי אולי אם אני קצת אגדיל את המחשוף אז זה יעזור  והשוטר לא ייתן לנו דו"ח על מהירות...(סתםםםם...סתםםםם...נראה לכם?...)...

בקיצור, השוטר מראה לבעלי שהוא נהג על 123 קמ"ש והודיע לו שזה 750 ש" קנס...

אח"כ הוא הוציא לו פירוט מהמסוף על כל העבירות שלו...שממש לא היו רציניות...

כנראה שאחרי שהשוטר ראה שאין לו כאן עסק עם עבריין , הוא ויתר לו על הדו"ח ונתן לו רק אזהרה בכתב...שזה נשאר על המחשב שנתיים ואם הוא לא יעשה שנתיים עבירה אז זה ימחק לו.

התלהבתי מהרעיון וביקשתי מהשוטר שיוציא גם לי הרשעות...(מה יש קצת יחסים חברתיים...)...

השוטר התלהב והוציא לי גם...האמת הייתי בהלם...לא זכרתי כל מיניי עבירות "קטנות" ...

מרוב שהשוטר התלהב היתפתחה ביננו שם שיחה...הוא כבר סיפר לנו כמה ילדים יש לו ובני כמה הם...

סיפרנו לו גם על שלנו...והתחלנו לצחוק מכל מיניי קטעים...

כמעט ופתחנו שם שולחן......

הקיצר...הגענו לאילת אחרי כמה איחורים "קטנים"...ישר לארוחת הערב...

למחרת שיחקתי טניס בבוקר עם בעלי...ואחרי זה הוא כבר לא הסכים לשחק יותר...טען שהרגליים התפרקו לו...(הפולנים האלו......)...

במלון אכלנו רוב הזמן......היה אחלה אוכל...

בין ארוחה לארוחה טיילנו קצת...הילדים היו בבריכה קצת...(אני צריכה שיהיה מאה מעלות בחוץ בשביל להיכנס למים...)...

היינו בטיילת...בקניון...וקנינו כמה דברים...

אבל האטרקציה של הנופש היתה עיר המלכים...

וואוו...ושוב...וואוו...

אני ממש...אבל ממש נהניתי...

המקום היה ריק כמעט...היתה לנו עיר מלכים ממש בשבילנו לבד...

לא היו תורים בשום מקום...יכולנו לשחק בכל המתקנים כמה פעמים שרצינו...

הסרט התלת ממדי היה מדהים...ומאוד לימודי...

בכלל כל המקום הזה משלב לימוד והנאה...וזה מה שמיוחד בו...

בסוף יש את מפלי המלך שלמה...אלה יסטור!!!

אחרי סיבוב לימודי בשייט איטי ורגוע בסירה מגיעים לקטע של ירידה קטנה...ואחריו באה חתיכת ירידה שהלב שלי החסיר מליון פעימות...גם ככה התלבטתי אם לעלות על המתקן או לא...אל תראו אותי...אני מה זה פחדנית......אבל עשיתי את זה כמו גדולה...

חזרנו הביתה היום...עייפים אך מרוצים...

אני נהגתי חזרה מהפונדק של כושי ועד הסוף...חזרתי גמורה הביתה...

הלכתי לנוח איזה שעה ואח"כ קמתי להכין לילדים ארוחת ערב...

התלבשתי והלכתי לאימון טניס......(שום עייפות שבעולם לא תגרום לי לוותר...)...

וואוו...חתיכת פוסט...

ועוד יכולתי לכתוב הרבה...כמו למשל על ההוא שעלה במעלית בבית המלון ואמר לי :

"איזו תמניה יפה...ליגה"...(ליגה?...דוקא לא היתה הנבחרת איתי...הוא מקורי ללא ספק...)...

ואח"כ הוא שאל..."את נשואה?"...

"כן" עניתי וחייכתי...

"כייף לו"...הוא אמר לי כשיצאתי כבר מהמעלית...

הסתובבתי...חייכתי... ואמרתי לו תודה.

זהו מתוקים שלי להיום...

עייפתי אתכם הא?...

תמונות בקרוב...