האומץ לעוף.

אוקיי...

אז ככה...

אלו היו יומיים מאלפים עבורי...

יומיים מיוחדים של תעוזה...של משהו שלא עשיתי בקנה מידה כזה...

של עוד צעד שלי קדימה למקום ששייך לי...למקום שאני אוהבת...

לא, לא עשיתי אורגיה...(לכל מי שתהה...)...

לא, גם לא צבעתי את הבית...(אני לא מוציאה את המשפחה בשביל לצבוע...)...

לא, גם לא עשיתי מסיבת פיג'מות...(למרות שזה רעיון לא רע...)...

אז מה כן עשיתי?...

טוב...אני מנסה לראות מאיפה אני מתחילה לספר לכם...

אוקיי...

אני משתייכת לקהילה שנקראת "קהילת דרור"...(ממש לא משהו מיסטי...).

כדיי להיות חלק מהקהילה צריך לעבור כיתה שנקראת "כיתת יסודות" שהיא בעצם כיתה שבה לומדים את עקרונות השיטה...וכו'...

אחרי שעוברים כיתת יסודות, הקהילה פתוחה לפעילויות שונות...

במשך השנה יש סדנאות שונות בנושאים שונים כגון: פחד, אהבה, זוגיות, הכרה, בטחון, בושה, בדידות וכו'...

בסדנאות האלו פורקים את כל הרגשות השליליים ובכך מפנים מקום לרגשות חיוביים...

פעמיים בשנה יש סדנאות ארציות: בפסח וסוכות.

סדנה ארצית היא בין יומיים לשלושה והיא פתוחה לחברי הקהילה מכל הארץ...

לסדנת פסח הציעו אותי בתור המנחה והמארגנת...דבר שמאוד החמיא לי...כי לא כל אחד מסוגל להעביר סדנא ארצית כזו...

אני בחרתי לי עוד אחד שיארגן את הסדנא איתי...ויחד יצאנו לדרך.

אלו היו יומיים מדהימים...

קודם כל עיצבתי את הבית באוירת אביב...

מתחתי בדיי לייקרה בתיקרה והוספתי להם פרפרים ופרחים...(אפילו הזבובים התבלבלו...)

סידרתי את הסלון ככה שיהיה נעים להיות בו...

ולפי התגובות שקיבלתי , האוירה עשתה חלק גדול מהעבודה...

היה פשוט כייף ונעים...

הנושאים שהועברו בסדנא...ע"י כמה מחברי הקהילה שהתנדבו להעביר קבוצות היו:

אהבה, זוגיות, בדידות וניכור, תמיכה במנהיגים, כעס ועוד...

היו משחקים...היה אוכל...היו אנשים מדהימים...

כמובן שגם הרווחתי מזה "כמה שקלים"......שזה ממש בסדר...עבדתי קשה בשביל זה...

אני כבר כמעט חודש עובדת על הסדנא הזו...והתמורה בהחלט היתה שווה את ההשקעה.

כמובן שיצאתי משם עם תובנות חדשות...עם ראיה חדשה לעתיד...

איך אפשר פעם הבאה לעשות את הדברים שיהיו יותר טובים...איך לשפר את אותם המקומות שהיה לי קשה בהם...

מקווה שמתוך כל בליל המילים שלי הצלחתם להבין את מה שניסיתי להעביר...

תודה שהייתם כאן...

תודה על איחוליי ההצלחה...

זה באמת היה מוצלח...

ותודה לבעלי ולילדיי שהסכימו לצאת מהבית לכמעט יומיים...

                                    אוהבת אתכם...מאוד...