האומץ לעוף.

16 שנה...

היום בדיוק...

והשמחה היחידה שיש לי בלב...

היא ארבעת ילדינו...

16 שנה...

של אובדן התמימות שהיתה בי...

16 שנה...

של אובדן החלום שהיה לי...

חלמתי על זוגיות יפה...

על גבר ואישה...

על אמון ואהבה...

על כבוד והערכה...

חלמתי על אבא...אמא וילדים...

לכל החיים...

והיום הכל כ"כ לא בטוח...

כ"כ רעוע ומתנדנד...

והלוואי ואתבדה...

והלוואי ואצליח לחלום שוב...

על אבא...אמא וילדים...

לכל החיים...

הלוואי!

היום, לפני 16 שנה התחתנתי...

הזוגיות שלי אף פעם לא היתה טובה...

והיו רגעים שאפילו כמעט והתפרקנו...

אני לא נלחמת במה שאי אפשר להלחם...

אני חיה את חיי ומקווה תמיד לטוב...

ועדיין עם רגליים על האדמה ואומרת לעצמי...

מה שיהיה...יהיה...ויהיה לטובה...

הילדים זה הדבר הכי טוב שיצא לי מהנישואין האלו...

ואי אילו תובנות חכמות על החיים...

אז...

אל תאחלו לי מזל טוב...

(כי הרבה מזל לא היה לי...)

אבל בהחלט ברכות לתקווה ולימים טובים יותר יתקבלו בברכה...

ותהיו טובים...

לא היה לי קל לכתוב את מה שכתבתי...

(כי הכאב על אובדן החלום...עדיין שוכן בי...).

צ'אנס אחרון למי שבא לו לפנק אותי...

לתשומת לבך, מנוי הפרו שלך מסתיים ב-31/05/2007. לחידוש, לחצו כאן.