לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

האומץ לעוף.


...רוצה לעוף...הכי גבוה שאפשר...לגלות עולמות אחרים. רוצה להיות...אישה...ילדה...פרועה...יציבה... זמנית...קבועה...אמא...בת...כמה שרק ניתן... רוצה להיות אני...לקחת אתכם לטיול בעולמי הנפלא...
Avatarכינוי: 

בת: 58





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2007

פגישה מוצלחת...פעמיים.


 

היתה לה פגישה מעניינת באותו היום...

ואחרי שהסתיימה הפגישה, החליטה לקפוץ לשם...

היא נסעה מחוייכת כל הדרך, חושבת על הפגישה שהיתה...

ואיך הצליחה "למכור קרח לאסקמוסים"...

היא היתה מרוצה והלקוח שהיה איתה היה מרוצה לא פחות...

הוא טען שאף אחת לא הצליחה במה שהיא הצליחה היום...

היא לא קמה מהכסא עד שלא נסגרה העיסקה...

(שלוש שעות ישבו שם...).

"הכסא עוד תקוע לי בגב"...אמרה ללקוח בצחוק כשיצאו משם...

ועכשיו, אחרי שהגיעה למקום שבאיזה אופן הוא גם שלה...

היא מחנה את הרכב...ונכנסת לחנות...

"היי"...הוא אומר לה מעבר לדלפק...

"היי"...היא עונה לו...

"מה את עושה פה?"...שאל...

"החלטתי לקפוץ בדרך חזרה ולאמר שלום"...

הוא הביט בה בחיוך תוך כדיי שהוא מראה לאיזה לקוח את הסחורה המבוקשת...

בנתיים עד שיתפנה...היא מסתובבת בחנות...מסתכלת על הסחורה שהיא מכירה כ"כ טוב וחושבת לעצמה שהיה נחמד אם הם היו מחזיקים בחנות משהו קצת יותר שימושי לה...כמו אביזריי אופנה או בגדים תחתוניים...ובמקום זה הם מחזיקים מתכות שונות ומשונות...

באותו הרגע, נכנס בחור צעיר...גבוה, שיער ארוך אסוף לקוקו...

"את עובדת כאן?"...שאל..

"לא"...ענתה...

"צריך לחכות שהוא יתפנה" אמרה לו תוך כדיי שהיא מוקסמת מעיניו היפות...

עמדה עם הגב, נשענת על הדלפק ...

"את חמודה"...אמר לה...

"תודה" ...ענתה תוך כדיי שהיא משפילה מבט...

"את גרה באיזור?"...שאל תוך כדיי שהוא בולע אותה בעיניו...

"לא"...ענתה נבוכה...רואה לאן זה הולך להתקדם...

"את נשואה?"...שאל

"כן"...ענתה חצי בחיוך...

"מאושרת?"...שאל

"כמו כולם"...ענתה...

"בואי רגע הצידה"...אמר לה תוך כדיי שהוא נוגע קלות בכתפה...

היא נלחצה...מביטה אחורה לדלפק...לראות אם מישהו ראה...

"לא יכולה"...לחשה לו...

"נו...פליז"...ביקש בקול מתוק...

"נשבעת לך שלא יכולה"...ענתה חצי בתחינה...רק שלא ישמעו...

"אז תני לי את המספר טלפון שלך ונדבר אח"כ"...אמר ...

"לא!"...ענתה...

"אז קחי את שלי"...ביקש בחיוך מתוק...

היא נשברה...לא יכלה לחיוך המתוק הזה...

"אוקיי...תגיד"...

הוא מסר לה את המספר...משביע אותה להתקשר אליו...

לפני שיצא התקרב קמעה...רצה לתת לה נשיקת פרידה...

היא נסוגה אחורה בבהלה...

"למה?"...שאל...

"אתה רואה את זה שמאחוריי הדלפק?"...

"כן"...ענה כלא מבין את הקשר...

"זה בעלי"...ענתה בחצי חיוך...

הוא חייך אליה בבהלה ויצא מהחנות כל עוד רוחו בו...

 

יותר מאוחר בבית.

הבעל - "ראיתי איך הוא התחיל איתך"...

היא - "סתם הוא קישקש איתי שטויות...שום דבר מיוחד...

          סיפרתי לו שאתה בעלי והוא אמר שרואים שאתה איש טוב"

הוא - (בגאווה)..."אה באמת?...

        ואני כבר חשבתי שהוא מתחיל איתך"...

 

 

עדכון ממקורות מוסמכים.

היא אף פעם לא התקשרה אליו...

למרות שהיו רגעים שהיא כמעט ונישברה.

 

 

שתהייה לכם אחלה של שבת...

 

 

נכתב על ידי , 1/6/2007 14:17  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוקה ב-3/6/2007 07:20




62,506
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיריס1202 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איריס1202 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)