האומץ לעוף.

וואיי...

אני מרגישה שבזמן האחרון הבלוג שלי הפך להיות כמו תוכנית של יוסי סאיאס......אני מביאה סיפורים מהחיים ואתם מגיבים...

זהו...ניערתי את אבק הכוכבים מעליי...

תודה לכם יקרים שלי על המילים החמות..מצטערת שלא הגבתי לכם...פשוט לפעמים אין מה להגיד...

אתמול הייתי בארוע משפחתי...בר מצוה.

הארוע היה נחמד מאוד...חרדים.

אף פעם לא הבנתי את הקטע של ההפרדה...

הנשים גם ככה מגיעות מאוד צנועות...מכוסות מלמעלה עד למטה.

לא מסתכלות על אף גבר...

באמת...מתנהגות למופת...

התקליטן או התזמורת נמצאים באגף הגברים...

הנשים עומדות ומציצות מהמחיצות האלו שמפרידות...

הגברים מציצים גם הם...מנסים לקלוט היכן הנשים שלהם...

הילדים מתרוצצים בין האמא לאבא...

יש אי בהירות לגבי מאיזה גיל הילד יכול להיות עם הנשים ובאיזה גיל הוא חייב כבר לשבת עם האבא...

מה הקטע?

אפשר לחשוב שאם הנשים תשבנה עם הגברים לאכול אז פתאום היצר יעלה לגברים לדם ויבוא להם לזיין באולם?

עד לא ראיתי חתונה מעורבת שמישהו זיין מישהי באולם (למרות שזה היה יכול להיות נחמד...).

אפילו הקטע של הים...

יצא לי להיות כמה פעמים בחוף הנפרד...בגלל אחותי, ואני רוצה לאמר לכם שכמעט כל החרדיות נכנסות עם חלוקים למים...

אז מה הקטע?

גם אם הן היו נכנסות ככה בחוף מעורב...אני בטוחה שלאף גבר זה לא היה עושה חשק...

אני חושבת על הקטע הזה שהבנים לא הולכים עם האמא והבנות לא הולכות עם האבא...אף פעם המשפחות האלו לא מבלות יחד בים...למה?...

אבל אם טוב להם ככה...

מי אני...

איזה כייף שמחר יום שישי...

למישהו יש רעיון לבילוי כייפי של יום שישי ?

אני מחפשת צימר נחמד ולא יקר מידיי...למשפחות עם ילדים...

אנחנו רוצים לצאת עם החברים והילדים בחופש...

המלצות יתקבלו בברכה...

זוכרים את הסיפור העצוב הזה...?...לא להאמין שעברה שנה...

(למרות שלא הכרתי אותה...זה היה עצוב).

יאללה...

אני אמשיך לעבוד...

למרות שדווקא מה שבא לי זה לשכב בחוף הים עם קוקטייל אקזוטי לידי...ועץ קוקוס מעליי...ולהתמסר לקרניי השמש...

(יאללה איריס...להתעורר...)......

ביייייי....זזתי לפני שאעשה שטויות...