האומץ לעוף.

הוא ביקש...ויקבל...

אישית אני לא אוהבת את המושג "עצה"...(אנחנו הישראלים אלופים בלתת עצות...)... 

אני חושבת שאף אחד לא יכול ממש לייעץ לשני...

אין אדם או מקרה שדומה לשני...

אני מאמינה בלתת כיווני חשיבה...

בלשאול את השאלות הנכונות שיובילו לחשיבה...

(מה אתה מרגיש?...איך היית רוצה להרגיש?...מה היית רוצה שיקרה?...מה אתה חושב צריך לקרות כדיי שהדברים יהיו שונים...וכו')...

ואני מאמינה שכשאדם חושב...שואל את עצמו...

פתאום מבזיקות במוחו תשובות...

כי ביננו...רק אנחנו יודעים מה טוב לנו...

אנחנו צריכים רק קצת הכוונה כדיי להגיע לתשובה הנכונה...

אני מאמינה בלימוד ...לא בעצה...

ואחד הדברים שאני למדתי בחיים...

(ותקראו לזה עצה אם אתם רוצים...)...

זה : "רק אנחנו אחראיים על חיינו"

ולדעתי ברגע שאנחנו נפנים את זה החיים שלנו יהיו טובים יותר...

כי לא נוכל יותר להאשים אף אחד במה שקורא לנו...

לא הבעל, לא החבר, לא הבוס, לא השכן וכו'...

רק אנחנו אלא שנהיה אחראים לעשות את חיינו טובים יותר...

הבחירה בידינו...והלוואי והייתם יודעים כמה דברים טובים יש לנו לבחור...