האומץ לעוף.

אחרי החוויה הזו, שהיתה הסיפתח...

באה החוויה של שישי שבת האחרונים...

אחרי שהאוכל הועמס על המכונית (כפי שאמרתי לכם אני לקחתי אחריות על האוכל), ואחרי שבקושי סגרנו את דלת הבאגז'

יצאנו לדרך.

אתי, חברה שלי, אני ואישתי (ומי שלא מכיר שיפסיק לשאול אותנו אם אנחנו לסביות, שפשוט יקרא פוסטים אחורה...).

המטרה הסופית היתה רמת הגולן.

עצירה ראשונה היתה בארומה ביציאה מכביש 6 , ליד כפר קרע.

שם פגשנו את יתר בנות הקבוצה, היינו 19 בנות בטיול הזה.

משם יצאנו לכיוון טורבינות הרוח ברמת הגולן,

היינו צריכות להחזיק את עצמינו שלא נמריא למעלה מעוצמת הרוח שיש שם.

מהטורבינות המשכנו להר בנטל, ישנה שם נקודת תצפית מדהימה על כל האזור, עם הסבר קולי.

אחרי ששתינו קפה הפוך משובך ואכלנו עוגת סופלה בקופי ענן, המשכנו למקום הלינה במושב שעל.

מה אומר לכם...מקום מתוק לאללה...

יש שם חושות חמודות, עם מחצלת ענקית ומזרונים עבים בכל חושה, תאורה ונקודת חשמל.

יש פינת מטבח מסודרת, שרותים ומקלחות נקיים ובעלי המקום מאוד נחמדים...מומלץ לבקר שם בחום.

הגענו, הסתדרנו וניגשנו לארוחת הערב שכללה שני רביולי, פטוציני, פשטידת פטריות ותפוחי אדמה אפויים עם בטטות בתנור שהכינותי מראש...+ סלטים, גבינות ועוד...(נו, אני לא יכולה לעבור ככה בלי להתייחס כמו שצריך לאוכל שהיה שם...).

אחרי האוכל היתה לנו פעילות גיבוש חמודה ואחר כך התארגנו לשינה.

משום מה לא הצלחתי להרדם, וככה גם אישתי... וכשכבר הצלחנו להרדם, התחיל איזה תרנגול חולה נפש לקרוא שם בקולי קולות...דפוק, איך הוא לא שם לב שעוד לא בוקר בכלל...

וכשהתרנגול הפסיק להשתגע, בא הגשם והעיר אותנו, לא האמנתי בהתחלה, חשבתי שפתחו את הממטרות ואח"כ תפסתי שזה הגשם הראשון שהחליט דוקא עכשיו לבוא...

בקיצור, שינה ממש לא היתה לי באותו הלילה.

בחמש וארבעים בדיוק קמתי, הלכתי להתקלח, שתיתי קפה טוב וניגשתי להכין את ארוחת הבוקר.

אחרי ארוחת הבוקר נסענו לג'ובה הגדולה...מקום חביב, לא יותר.

את הנכות שביננו, שנזקקות לכיסאות גלגלים נשאנו על גילגולון, שזה כמו ריקשה על גלגל אחד ששניים, אחד מקדימה ואחד מאחורה, נושאים את הנכה.

הקטע של הגילגולון היה קורע, היו שם סלעים ואבנים גדולות, דרך ממש לא נוחה כדיי להסיע גילגולון ונקרענו...אבל מה לא עושים בשביל הקבוצה...

אחרי שחזרנו מהג'ובה, ישבנו במסעדת השלום בישוב מסעדה, אני רוצה לאמר לכם שהדרוזים פשוט אלופים בשרות ובהכנסת אורחים...

מלאו לנו את הצלחות עוד ועוד, נתנו ברוחב לב וממש היו נחמדים.

אחרי שקינחנו בקפה ובקלאווה, ניפרדנו בנשיקות אחת מהשניה ויצאנו לדרך הארוכה.

חזרתי הביתה בשעה שמונה בערב, עייפה וגמורה אך מרוצה.

הטיול הזה אומנם לא היה "וואוו" כמו הקודם, אבל בהחלט היו לו את החוויות שלו.

מחכה כבר לטיול הבא, בעוד חודש במצוקיי דרגות...

מישהי בקבוצה אמרה לי שאני מזכירה לה את אלת האהבה והשפע ...נו, שיהיה...

מעניין איזה חלק בגופי הזכיר לה את האלה הזו...