האומץ לעוף.

לפעמים אני חושבת שבשביל לחיות כמו שצריך...

לגדל ילדים, לאכול, להיות בריאים, לגדל את עצמינו...

צריך פשוט לשדוד בנק...

לפני שבועיים-שלושה התחלתי טיפול שיניים עם שני הקטנים שלי, שילמתי 4,500 ש"ח בתשלומים.

לפני כשבוע הבאתי את שתי הגדולות ואתמול קיבלתי את הערכת הטיפול...לא נשמתי מרוב שנבהלתי מהסכום...

לגדולה- 2,200 ש"ח (חצי נחמה)

לשניה- 7,000 ש"ח (נעתקה נשמתי)

בקיצור- אני צריכה קרוב ל14,000 ש"ח רק לשיניים שלהם...

וזה בלי לדבר על האורטודנט לגדולות שרוצה 15,000 ש"ח...

(עוד לא הבנתי למה כמה ברזלים עולים כ"כ הרבה)

אמרתי לילדים שמהיום והלאה, מי שיזלזל בציחצוח השיניים, אני מורידה לו מהדמיי כיס...לא חבל?...הזילזול הזה עולה לנו הרבה כסף...כסף שיכול להיות מנוצל לדברים יותר משמחים...

מה עושות משפחות שממש אין להן גרוש?

שלא יכולות להתחייב, אפילו לא בתשלומים?

כמה שתגידו שכסף זה לא העיקר...

לצערי כסף קונה עיקר...

וליבי עם אותם אלו שלא יכולים להרשות לעצמם לחשוב אפילו על טיפוליי שיניים לילדים שלהם...

הגעתי למסקנה שמי שמצליח להתקדם בחיים כספית יש כמה אופציות לזה:

1. זכה בלוטו/טוטו/פיס וכו'

2. שדד בנק

3. אבא'שלו או אמא'שלו מתו והוא קיבל ירושה

4. אין לו אישה/בעל/ילדים

ואפשר להמשיך עם הרעיונות כיד הדמיון הטובה...

(רק המחשבה שעם הכסף הזה יכולנו לעשות טיול, מחרפנת אותי)