האומץ לעוף.

אתמול, לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים, היתה הקרנה חינם בקניון בנס ציונה של הסרט "ארץ קרה".

הלכתי לסרט יחד עם חברות ...האולם היה מפוצץ בנשים...

אתם יודעים מה זה אולם שמלא רק נשים...איזו קשקשייאדה.

היו שתי נשים מבוגרות לפניי שאחת מהן תרגמה לחברה שלה את הסרט...ואפילו את הרגשות......כשקרה משהו היא היתה אומרת "וואי, וואי"...וכשהיא תמכה בגיבורה היא היתה צועקת "יופי"...

בקיצור, לא היה משעמם.

אבל לא על זה רציתי לספר לכם.

רציתי לספר לכם על הסרט המדהים הזה.

מסופר בו על אישה שסבלה מאלימות של בעלה כלפיה, ויום אחד היא קמה ועוזבת את הבית עם שני ילדיה.

היא עוברת לגור עם ההורים שלה.

אבא שלה סקפטי ואומר לה שבטח בעלה תפס אותה עם מישהו אחר ואמא שלה גם לא ממש לטובתה...(בהתחלה).

היא מוצאת בית ועוברת אליו יחד עם הילדים לאחר שהיא מוצאת עבודה במכרה (עבודה שמכניסה כסף טוב), עבודה שהגברים שולטים בה, והנשים הבודדות שעובדות בזה סובלות מיחס הגברים.

היא והנשים שעובדות שם סובלות מהתעללות מינית ופיסית של הגברים במכרה, אך בניגוד לשאר הנשים שסותמות את הפה כי הן פוחדות על מקום העבודה שלהן, היא לא מוכנה להבליג, דבר שמביא לה עימותים רבים עם המנהלים.

בשלב מסוים היא מתפטרת ויוצאת למאבק משפטי, שנראה בהתחלה אבוד, כנגד הגברים ובעל המכרה.

היא מנסה לגייס את תמיכת הנשים במאבקה, אך לא מצליחה, להיפך, הן כועסות עליה שבגללה הן סובלות יותר עכשיו.

במשפט מנסים להכפיש אותה ולטעון שהיא אישה מופקרת...

בשלב כלשהו ההורים שלה עוברים לצידה ואפילו אבא שלה שהתבייש בבת שלו שעובדת במכרה, קם להגנתה והיה גאה בה...

במהלך הסרט רואים את כל ההתמודדות שלה גם עם הבן המתבגר שלה שמושפע מהסביבה ורואה את אמא שלו כמופקרת.

בסופו של עניין...הבן שלה משלים איתה ומבין עד כמה יש לו אמא גיבורה...ההורים שלה איתה, הנשים במכרה וחלק נכבד מהגברים תומכים בה והיא זוכה במשפט.

ההיילייט של הסרט זה העובדה שהיא יצאה לבדה למאבק שהיה נראה חסר סיכוי...ובכל זאת לא ויתרה על כבודה כאישה וניצחה...

ניצחה בכל החזיתות...בעבודה, במשפחה, בחברה.

כל הסרט ישבתי ובכיתי...נו, אני בוכה מכל שטות

הסרט היה חזק...חזק מאוד.

מומלץ.

אח"כ כמובן ישבנו ושתינו כוס קפה...(איך אפשר בלי...).