האומץ לעוף.

שיחה שניהלתי עם נועה שלי (בת כמעט 8) כשהסעתי אותה לחוג.

נועה - "אמא, ראית את האיש הזה?"

אני - "איזה איש?"

נועה - "נו, האיש הזה שם, נכון שהוא דומה למשה"

אני - "איזה משה?"

נועה - "נו, באמת...איזה משה?" (בליגלוג משהו )

אני - "אני לא יודעת לאיזה משה את מתכוונת" (אני עושה פרצוף רציני)

נועה - "נו, איזה משה...משה רבינו?..." (מתגלגלת מצחוק)

אני - "נו, נועה...אולי תגלי לי לאיזה משה את מתכוונת"

נועה - "משה...משה מהישרדות" (מתגלגלת מצחוק)

אני -

משהו קטן וטוב לעצמי:

היום התקשרתי למספר הטלפון של ההרשמה לתוכנית השרדות והשארתי את פרטיי...תחזיקו לי אצבעות...

בעצם, תחזיקו כל מה שבא לכם, העיקר שיעזור...

משהו קטן וטוב לאחרים:

מסרתי היום את הטלויזיה הישנה שלנו (29 איצ') , ללא תמורה כמובן, לבחור שהיה ממש זקוק לה...הוא היה בהלם...אמר מאה פעמים תודה.

אל תפסיקו לעשות דברים קטנים...

הקטן הופך לגדול...כמעט תמיד...