האומץ לעוף.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל לספר את יום האתמול...

אולי מהתחלה...

קמתי בחמש וחצי בבוקר, ארגנתי את התיק, הכנתי אוכל לילדים, ארגנתי את עצמי והערתי את הקטנה, מסכנה, הקפצתי אותה מוקדם מהמיטה כי אחרת אין מי שיסרק אותה...

בשש וחצי אספה אותי חברה שלי ונסענו לחולון לנקודת האיסוף הראשונה, שם פגשנו את מוקו'ש...

הנהג שהיה לחוץ וייקה בזמנים כמעט וברח לנו (כולה 3 דקות איחור היה לנו)...

בשבע וחצי הגענו למסוף אל על ברכבת ארלוזורוב ושם חיכינו ליתר הבנות...(11 מכוחותיי ועוד 16 מכוחות זרים ).

הצד התימני היה כמובן באיחור...(בתימן כנראה לקחו הכל בשנטי)

הנהג היה על ביצים...וכל הזמן לא הפסיק לאמר לנו "זה על חשבון הזמן שלכם"...

היתה עוד מישהי באוטובוס שכנראה שבגילגול הקודם היא היתה נציבת תלונות הציבור ולא הפסיקה לרטון על זה שאנחנו מחכים לבנות ...

זה בסדר, לאורך כל הטיול היא רטנה כל פעם על משהו אחר..ממש רוטנת סידרתית...

עשינו עצירה באלונים שם אספנו את דפנה ושילגיה, שתינו אכלנו, עלינו לאוטובוס ונסענו...

אחרי כמה דקות, טלפון...שכחנו שתי בנות באלונים

הנהג חוזר לקחת אותן...

המתלוננת הסידרתית רוטנת...

טוב, הגענו בשעה טובה בעשר וחצי בערך לחמי טבריה.

אחרי ארוחת בוקר קלה, החלפנו לבגדי ים ונכנסנו לבריכה החיצונית של המים הטרמו מינרלים שהיו מחוממים כמו שצריך...

אתם יודעים איזה כייף זה שהגשם יורד על הראש ונמצאים בתוך המים החמים...פשוט מדהים.

אחרי כעשרים דקות יצאנו כי הראש כבר מתחיל להסתובב...הם גם מגבילים את השהייה במים לרבע שעה...

נכנסנו פנימה ואת מי אני פוגשת...את הרופאת ילדים שלי ...

שתבינו שבערך 30 שנה לא ראיתי אותה...ואם אחותי לא הייתה מסבה את תשומת ליבי אליה, בטח גם הייתי מפספסת אותה...

אבל זה היה מדהים, היא אמרה לי שהיא זוכרת אותי...

אוקיי, התקלחנו, התארגנו והלכנו לשמוע הרצאה מעניינת על תזונה וכושר, אחר כך יצאנו לארוחת צהריים במלון הולידיי אין.

בשעה ארבע בדיוק (נהג ייקה כבר אמרתי ), יצאנו חזרה הביתה.

כבר מהדרך, התקשרתי לפרטנר שלי לטניס וקבעתי איתו לשחק,

אין דרך יותר טובה לסיים את היום הזה כמו משחק טניס.

בלילה נפלתי שדודה למיטה...

אח...איזה יום נהדר זה היה.

הילדים הפתיעו אותי, קנו לי ציפה לכרית שכתוב עליה:

"SUPER MOM" ומחזיק מפתחות עם ברכת הבית שמאחור חרוט עליו "לאמא באהבה"...ומין מעמד קרוסלה שניתן לשים בו עד שש תמונות...

יום לפני דנה קנתה לי כרית מאסג' מיוחדת לרגליים...

מתה על הילדים האלו...!

מהחברות קיבלתי גם מתנות, ויום שישי בטח אקבל עוד (הזמנתי אליי כמה חברים)...נו, אמרתי לכם שאני אוהבת מתנות

תודה לכל מי שברך אותי, במייל, בטלפון בבלוג וכמובן בלייב...

אוהבת אתכם