האומץ לעוף.

ביום שישי עשיתי לעצמי מסיבת קריוקי...

אין לי אפילו כוח לספר איך היה...אבל היה מקסים...

חוץ מהעובדה שהיו כארבעים איש...הכי קרובים, אחרי צימצום...

(כנראה שהייתי שיכורה כשצימצמתי...)

הכל היה מעולה, אוכל טוב, שכמובן אני עשיתי, ומוסיקה טובה.

כל פעם אני מתפעלת מחדש מאיזה חברים ואנשים מקסימים "אספתי" לי בחיי...

אני באמת מעריכה את העובדה שאני מוקפת חברים מקסימים, זה לא מובן מאליו...וזה מחמם את ליבי.

אז, תודה לכם חברים שלי...אתם מדהימים!

איזה כייף זה לשבת אחרי היום הולדת ולפתוח מתנות...ממש כמו שהייתי ילדה קטנה...(רק שאז לא קיבלתי חוטיני...).

אתמול נסענו למסיבת יום הולדת 50 של חברה שחגגה במלון ברמת רחל שבדרום ירושלים , נתתי לה שובר מתנה של טיפול בטווינה אצל מישהו ששמעתי שהוא טוב...

מתנה שמשלבת גוף ונפש נראית לי אחלה מתנה...

ביום שישי, כשערכתי קניות, איבדתי את המשקפי שמש שלי

אני אגש אליהם אחרי העבודה ואם לא מצאו אותם, אלך להזמין לי חדשות...מכיוון שהן גם אופטיות, הן חסרות לי מאוד.

מצד אחד, אני מתבעסת מההוצאה הכספית...

מצד שני, מהתחלה לא ממש "מתתי" על המשקפיים האלו.

מה שיהיה...זה מה שצריך להיות

השבוע הולך להיות קר וסוער...

אני מקווה שזה יסמן את תחילתו של של הסוף של החורף...

מחכה לאביב כדיי לממש את המתנות שקיבלתי (ביגוד ומאסג').

תחזיקו חזק...עוד מעט יהיה יותר טוב.

אוהבת