האומץ לעוף.

תשמעו משהו...

כבר כמה שנים שיש לי ציפורניים בנויות.

יש מישהי בראשון שעושה לי את זה והיא ממש טובה.

בקיצור, שבוע שעבר נשברו לי 3 ציפורניים...דבר דיי נדיר אצלי.

יום חמישי התקשרתי למניקוריסטית שלי וביקשתי ממנה שדחוף תקבל אותי לתיקון כי גם זה לא יפה אסטטית וגם הן נשברו לי מאמצע הציפורן וזה כואב.

היא אמרה לי שאין לה מקום ורק ביום ראשון היא יכולה...

ביקשתי ממנה שתנסה איך שהוא למצוא לי מקום...

(בכל אופן סוף שבוע, לא אסטטי הציפורניים ככה שבורות.)

היא אמרה שתראה מה היא יכולה לעשות...

ולא עשתה כלום...

אפילו לא התקשרה לאמר לי שלא מסתדר ולקבוע ליום ראשון.

בקיצר, אתמול מהבוקר ניסיתי להשיג אותה והיא לא ענתה...

באחת וחצי בצהריים כבר ממש התרגזתי...

מה היא עושה לי טובה?...זו העבודה שלה, היא צריכה לבוא לקראתי, אני לקוחה ותיקה שלה, בלי בעיות, לא מתקרצצת אף פעם וככה היא מזלזלת...

אז למרות שהיא באמת עובדת מעולה החלטתי שאני עוזבת אותה...

אם היא לא מתאמצת למעני אין סיבה שאשאר לקוחה שלה.

ותאמינו לי שאני לא מתרגזת מהר ואם כבר התרגזתי, אז יש דברים בגו.

התקשרתי למישהי אחרת מנס ציונה ,שקיבלתי המלצות עליה, הסברתי לה שאני חייבת דחוף והיא קיבלה אותי בשעה שתיים אתמול.

והקטע הוא שכמה דקות אחרי שסגרתי עם המניקוריסטית החדשה, מתקשרת אליי זו הותיקה ואומרת לי "ראיתי שחיפשת אותי"...

אמרתי לה שמכיוון שהיא לא חזרה אליי מיום חמישי ומכיוון שאי אפשר היה להשיג אותה כבר סגרתי עם מישהי אחרת.

אני אתקשר אליה השבוע, אומר לה תודה על התקופה שהייתי לקוחה שלה וזהו...

מי שלא יודע לשמור על לקוחותיו, לא מגיע לו להישאר איתו.

אז יש לי ציפרוניים מסודרות ועם דוגמא מדהימה שהחדשה עשתה לי...בגווני טורקיז (למי ששואל ).

בעיתון של הבוקר כתוב שהימים מתחממים...

איזה כייף!!!

קראתי את זה ולא ידעתי אם לבכות או לצחוק