הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

לפני ארבעה ימים קיבלתי תגבוב מפקאצגרית אחת שהחליטה לפרסם בכל מחיר את תחרות הכפתורים לבלוג המעפן שלה.

באופן אינסטינקטיבי כמעט לחלוטין מחקתי את התגובה שלה (ננה בננה, יש לי פרו!) וגם שלחתי את ההודעה שלה מהאאוטלוק אקספרס ברכבת אקספרס לפח האשפה, המרוקן באופן אוטומטי ללא מגע יד עכבר כל אימת שאני נפרד מתוכנת הדואר לשלום.

אז זהו, שהאימה אכן הגיעה.

למחרת גיליתי לאסוני שתיקיית "תגובות לבלוג עוגי" פשוט נעלמה מרשימת התיקיות. מחקתי את כל התיקיה בטעות במקום למחוק רק את אותה תגובה מטופשת, ואפילו לא שמתי לב לאזהרה.

{כאן המקום לציין, שאני אספן כפייתי של תגובות. פשוט שומר את כל ההודעות על תגובות לבלוג ותגובות לתגובות בשתי תיקיות דואר ענקיות, ממויינות לפי תאריך או שולח, ומנגנון החיפוש החביב מסייע לי באיתור תגובות נשכחות ומחוייכות במיוחד. נכון לאותו רגע מזוויע, היו 1901 תגובות בתיקיית הבלוג ו-1187 תגובות לתגובות שלי בבלוגים אחרים...}

זעקת ה"לאאאאאאאאאאא" נשמעה ברחבי השכונה, כמו גם הנקישות החלולות של פדחתי בקיר הבטון.

שלושת הימים הבאים מול המחשב, ובעיקר מול האאוטלוק, עברו במבטים עצובים של כלב רועים עזוב. אאוט-לוק תרתי משמע. השלמתי כבר עם האובדן של התיקייה הענקית שנאספת כבר קרוב לשנה, והנחמה היחידה היא שהבלוג על תגובותיו עדיין שריר וקיים. כמובן שיצרתי תיקייה חדשה ובתולית וקישרתי אותה בקשר גורדי לכלל הדואר הגלמוד שנותר ללא תיקיה.

ואז, זאת אומרת, לפני כחמש דקות - שריר עלום ואפור במוח החליט בכל זאת להפסיק את השביתה ולהתכווץ קצת.

כחץ מקשת הקלקתי על האייקון של נורטון UNERASE שמתחזה לסל מיחזור. 176 קבצים. מיון לפי סוג - והנה הוא, כנראה שזה באמת הוא... Restore - אוף, אי אפשר בזמן שאאוטלוק פתוח. סוגר אאוטלוק. שוב Restore - עבד הפעם, הפעלה מחדש של הדואר - ישששששששששששששששש!

בינתיים אין חידות חדשות, אין הגיגים ששווים פירסום, אין חרוזים (חוץ מכמה תגובות אצל השכנים החביבים) ואין מונה (טוב, זה לא בגללי). אז תתאפקו. להזכירכם - אני משלם על זה . חוץ מזה הגרון והאוזניים לא ממש משתפים פעולה  ודווקא כשרופא האא"ג החביב (שמשמש לי גם כגיס) נופש לו אי שם בגליל.