הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

אחרי שהקפצנו את עוגיה לעבודה ואת לחן לביצפר - לקחתי את מיתר לגן. (שלישית ולא אחרונה כמובן).

ונשארתי שם כמעט שעה:

• גירדתי מהרצפה שאריות מסקינטייפ ממסיבת חנוכה בעזרת סכין יפני. מיתר עזרה לאסוף את כל החתיכות, העבירה מיד ליד והתלהבה כי זה נדבק ליד ואי אפשר לעזוב את זה.
• הרדיו-דיסק בגן התעקש לקלוט רק תחנה מקומית ברוסית. אילתרתי חוט לאנטנה שלקחתי מאוזניות מקולקלות. עכשיו אפשר לשמוע גל"צ, גימ"ל ועוד... אבל הסייעת מעדיפה רק 91FM (רדיו לב המדינה?) ולא קולטים אותו. חבל, זה מה יש.
• שיחקתי עם שמונה ילדודס את משחק הזכרון. ילדוד אחד ניצח עם חמישה זוגות, עוגי רק עם שלושה - הסקלרוזה משתלטת (זה הגיל?). וגם מיתרוש עם שלושה.
• בניתי מגדל  ע נ ק י   של אנשי פלסטיק, כאלה שמתחברים אחד לשני ("שלי יותר גבוה!" "אבל שלך על השולחן!!!") עד ששתי הרגליים של הטור-דה-אייפל האנושי עשו שפגט - והתמוטטו.

איזה כיף לחזור לגן אחרי שלושים שנה. אבל עכשיו - צריך ללכת: קניות, כביסה, סידורים וכוּכוּ'... יום קצר.

"מיתר, לווי אותי לדלת, תזכירי לי איפה הנחתי את המטריה, חיבוק ונשיקה, אני צריך ללכת"

"אבא, בבקשה, תישאר עוד קצת... אני אכין לך קפה"

?!

(למי ששכח - הפספוסה עוד לא בת ארבע)