הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

מסתבר שאני מועמד לישראוסקר בקטגוריית הבלוג השמח.

שמח?

על פי מילון פיסטוק, הבלוג השמח הוא "הבלוג שיגרום לך לחייך, יעשה לך טוב ויגרום לך להבין שהחיים לא כל כך בזבל, או בכלל. בלוגים שמחים, אופטמיים, מעודדים, מאושרים, שעושים טוב לנשמה."

ולא שלא תחשבו שאיני גאה בבלוג שלי...

(אפרופו - אבן שושן מתעקש ששמח פירושו "עליז". זה בדוּק, עובדה, אובייקטיבי, משעל. לא משנה)

אבל שמח?

הרי יש עוד כמה רגשות, צדדים אפלים והיבטים

שבאו לידי ביטוי בתגובתיי ובפוסטים...

הצחקתי, הצקתי,

הכעסתי, התזתי,

הייתי שנוי בין מחלוקת ועובדות,

ולפעמים שנון וחד (חידות),

פרסמתי מתכונים, עניתי לשאלות

והשתמשתי בפרו כדי למחוק קללות,

ריגשתי את האומה בדיווחי אמת -

הרבה לפני שחדר 404 מת,

אפילו הדבקתי (סטיקרים מרגיזים),

ובעיקר חרזתי חרוזים.

מה פתאום שמח?

שמח = שעשועי משפחה חרזנית, שיהיו מלא חידות, שים מים חמים, שייאו - מריחים חומוס, שמעת? מרגול חזרה! שיהיה מחר חבל"ז...

(לתגובות אנא לצרף את פרשנותך האישית למילה שמח)

בעצם פה קבור הכלב: כי אחרי המקום המכובד והמרגש בקטגורייה (ז"ל) הבלוג המקורי 2004 , אני בהחלט שמח להיות מועמד בכלל (עד הניפוי הקרוב).

טוב, שיהיה שמח.

רק למה זה מזכיר לי את השיר של פינגפונג (ועוד הרבה אחרים)?