פרולוג
ספר בראשית, פרק א'. ביום החמישי לבריאה, אלהים מברך את השרצים והעופות:
"...פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ." (פסוק כ"ב)
למחרת - אלהים בורא ומברך את האדם:
"...פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ." (פסוק כ"ח)
כתה ב', מבחן בתורה
(או, ליתר דיוק: "מבדק סיום הבריאה")
עֲנוּ עַל הַשְּׁאֵלָה:
מָה ההֶבְדֵּל בֵּין הַבְּרָכָה שֶׁנָתָן אֱלוֹקִים לָאָדָם לְבֵּין הַבְּרָכָה שֶׁנָתָן אֱלוֹקִים לְבַּעֲלֵי הַחַיִּים?
תשובתה של לחן:
"הַהֵבְדֶל הוּא שֶכִּמְעָט כֹּל הַבְּרָכָה אוֹתוֹ הָדָבָר"
אפילוג (וקצת הגיגים שלי)
- נכון שזו שאלה מטעה?
- מה אתם הייתם עונים?
- האם "פרו ורבו" וכו' - זו ברכה, או צרה צרורה? ואולי זהו בעצם ציווי אלוקי*?
- האם עלינו לראות בפסוק זה את הגרסה המקורית ל"מגילת זכויות האדם"?
- מדוע אנחנו מפרשים את "וּרְדוּ" בתור "איכלו", הלכה למעשה? ("אחי, אתמול ירדתי על סטייק משהו משהו")
* פסוק כ"ח מתחיל במילים "וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים" ולכן ניתן לפרש כי הברכה לא צוינה במקורות, ובפסוק נותר הציווי בלבד. אפשר כמובן להניח שהיתה רשומה בו ברכה - שנמחקה ושוכתבה בעקבות החטא הקדמון של אכילת עץ הדעת; כך שלעולם לא נדע במה בורכנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עוּגִּיג