הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

לאלה מכם שפיספסו את הקרב המילולי בפוסט של על הקצה
אני מקדיש לאלי קט עוד שיר פיוס:

פסעה חתולה* בסמטה

ברק זוהֵר בפרוותה

שפמה סרוק, עוטה כבוד

וכל כולה פאר והוד;

אך בבטנה ניקר רעב

כי לא הביאו לה חלב

ואין דגים בשלוליות,

אזלו גם כל העוגיות.

זכרה כי בימים שמחים

היתה קופצת על פחים

אך הם אינם שם, כבר שנה -

לקחו אותם מָיוּמָנָה.

ובלי סיבה היא לא תוכל

לתפוס קורבן למאכל

כי יש בישרא-בלוג חוקים

אשר ממנה חזקים.

פגשה החתולה שפן.

"יודע מי מולכת כאן?"

שפן הוא בעל חי מחכים,

ענה: "מולכים כאן החוקים!"

אך השפן כלל לא ציפה

לתגובתה על החוצפה...

אותו טרפה עד הזנב.

עוד בבטנה ניקר רעב

כי לא הביאו לה חלב

ואין דגים בשלוליות,

אזלו גם כל העוגיות.

פגשה החתולה בסוס

וכמובן ללא היסוס

חזרה היא על שאלתה:

"מי כאן בעל השליטה?"

הסוס שכח כי יש לדהור,

השיב לה (כי הוא קצת חמור):

"למה נהיית כה מטורללת,

כי כזאת הינך שואלת?"

החתולה לזאת ציפתה,

חוצפה כזו לא ראתה.

זנבה הניפה ו-אויה,

בלעה אותו בתוך שניה.

וכך המשיך הריטואל

טרפה את כל מי שנשאל,

את הולגרסן, על הקצה

מי שנכנס ושיוצא...

עוד היא עורפת וקוצצת

פגשה אז היא את עוגי-פלצת

ולאסונה (כי היא מורגלת)

החלה שאלות שואלת.

והעוגי - בתגובה

תפס מיד את קצה זנבה

סובב-סובב במהירות...

נחתה בסוף בדרום ביירות.

חזרה בטרמפ אחרי שבוע

ובלי לשאול "מתי?" "מדוע?"

תפסה את פלצת בפינה

שלפה מולו את ציפורנה...

חטפה את שק הרקיקים

אכלה הכל (פלוס ליקוקים)

מאז הם חברים לעט.

מי שמאיץ - בסוף מאט!

*חתולה - לטובת המשקל התקין של השיר יש לבטא במלרע (כמו "מיאו, חתולה!" של זאב רווח)