הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

הרעשים מחדר הבנות לא מפסיקים.

"לחן, בואי הנה!"

"אבל אני כבר במיטה" (קומה שניה)

"בואי בכל זאת"

הגדולה מדשדשת לסלון.

"את הגדולה, ועכשיו את האחראית: לכבות את האורות ולדאוג שיהיה אצלכן שקט. לילה טוב"

חלפו שתי דקות.

מיתר מופיעה בפרוזדור עם הסיסמה הקבועה: "אני צמאה..." (בפעם השניה הערב...) ואחרי שני שלוקים מבקבוק המים - "לילה טוב אמא, נשיקה! מואה! גם אבא! מווואה!"

הקטנה דופקת ספרינט בפיג'מה לחדר.

לא עוברת דקה והיא חוזרת, כועסת:

"אני נחרתי ולחן אמרה לי לא לנחור. אבל אני רוצה לנחור! היא לא מחליטה עליי!!!"