הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

סליחה

שנעלמתי בלי לומר

מיד כשנגמר הגמר

שלא השארתי עקבות

(בעצם, פה ושם תגובות)

שעשרה ימים תמימים

השארתי כאן משתוממים

קהל שלם של מודאגים

וסקרנים מבולגים.

הפיגו את החששוּת

כלום לא קרה, לא כלום. פשוט:

לקחתי חופש. התנזרות.

ולא בגלל מבחן בגרות

(האחרון היה לפני

שמונה עשרה שנה, אוקיי?)

כלל לא נסעתי להוואי,

ניו זילנד, גם לא פרגוואי.

עבדתי, נחתי, התעדכנתי

פחות טירוף, יותר בשאנטי

קראתי כל המנויים

שגרה פשוטה של החיים.

אבל כאן זה נפסק. יותר -

אני על בלוג לא מוותר,

זה ממכר וזה דורש

שעה אחת ביום (או שש...?)

בעוד שעות, דקות, שניות

אחזור ודאי שוב להיות

מפלץ של חידונים פעיל

וכל חידה אתכם תכשיל.

הקאמבק של עוגי פלצת.

מיד.