הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

יצאנו לשאוף אוויר צח. קבענו עם חברים במרינה של הרצליה.

התיישבנו ב"חומוס גבעתיים". לומר את האמת - משהו כנראה קרה בדרך בין גבעתיים להרצליה; אולי זו הלחות, אולי הפקקים - אבל החומוס נהיה מימי למדי, ממש מרק חומוס. עד כדי כך שכל חומוס בקופסה עוקף אותו בסיבוב. טוב שהמלצרית שכחה את ההזמנה של המנה הנוספת, ויתרנו בשמחה - ככה נשאר מקום לגלידה.

בכל אופן, הזמנתי לי צלחת חומוס פטריות. מיתר ועוגיה אכלו מלאחלח. לחן הסתפקה בצ'יפס עם קטשופ וקצת ניגובי חומוס בצד.

"לחן, רוצה לטעום פטריה?"

"לא. (פאוזה) היא חיה?"

"לא, היא מתה...!"

"מה, עשו לה פיו-פיו?" (שזה בעברית תקנית של ילדים - ירי בנשק קל)

"לא ירו בה. זו פטריה מאוד טעימה. רוצה ביס?"

"לא רוצה פטריה. אולי גר בה גמד???"