הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

כבר הדגמתי בעבר איך פרסומות משתלבות באופן אקראי, אך בהתאמה מופלאה, בעמודי החדשות של וואלה.

קבלו דוגמה טרייה במיוחד לתחילת שנת הלימודים. אין צורך להפעיל את הדמיון כשיש פרסומת!

יום שלישי, רחבת מוזיאון תל-אביב לאמנות (כמעט על שם סמי עופר, אבל בסוף לא).

אני עובר על יד מיצג של כתובות גרפיטי, על חמישה לוחות דיקט דמויי בטונדות.

עיני צדה דף שהוצמד זה עתה למיצג.

זה אמיתי זה?

כשיצאתי מהמוזיאון אחרי שעה, הדף כבר לא היה שם. האם הובהרה טעותו של הפקח? או שחובב אמנות שחלף בסביבה כבר "רכש" את היצירה?