הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

"מוּ-זָר" = = = = = = = = = = = = =   גיליון מספר 1

פינה חדשותית לפרנואידים, פרזיטים, פרמדיקים, צנחנים בריטים*, עולים מפרגוואי - וחובבי פרות באשר הם

מסתבר, שהפרות עצובות.

ועכשיו אנחנו יודעים למה.

(וואלה!)

בעקבות הצלחת הפרסומת החדשה של עלית - בקרוב בחנויות:

• שוקולד פרה על גחלים, עם נגיעות קטשופ.
• שוקולד פרה עם פצפוצים בסגנון טאמילי (לרוכשים שלוש חפיסות - תיק מבד קשמיר.)
• שוקולד קוברה-פרה: ביס אחד גומר אותך.
• מהדורה מיוחדת לציבור החרדי, עם הכיתוב: "הודו לאדוני כי טוב, כי לעולם חסדו".
• גרסת הדיאט: שוקולד בצורת פירמידה, המיוצר מחלב של שבע פרות רזות.

טעמתי. במילה אחת: דלהי-קטס.

"פרפרזה": פינת ההגיג של מיתר

"אבא, תשמע בדיחה: למה פרה הלכה למספרה?..."

• "...כדי לעשות גוונים (?)" - Unplugged, כנראה מעריץ סמוי של מיקי בו-גוונים.
• "  ...כדי… להגיע לצד השני?" - איתי צור מספק תשובה פילוסופית בהתבסס על נסיונו כלולן.
• "כי היא פיספסה את האוטובוס" (לַחַן ברגע של הברקה)

(מיתר מתה על הבדיחה הזאת. היא כל הזמן מספרת אותה, אבל הפאנץ'-ליין לא משהו. אתם מוזמנים להשלים)

*Paratroopers

לחן: "אבא, אני רוצה לנסוע שוב לירושלים"

עוגיג: "למה?"

לחן: "אני רוצה לנסוע לכותל המערבי, לראות אם קיבלתי תשובה..."

(לפתק שאותו היא תחבה בין האבנים, בו היא כתבה בקשה צנועה למדי: "אני רוצה בבקשה שיהיה שלום")

מיתר: "אבא! תראה, נתתי כסף לזאתי שבאה ראשונה"

היא מושיטה לי פתק קטן. אני מסתכל, זו קבלה על תרומה במסגרת מבצע ההתרמה הארצי שנערך היום למען ילדים ונוער במצוקה. (באמת שרציתי לשים לינק, אבל האתרים של עלם, המועצה לילד החוסה, אל"י ואגודת יד ביד שמשתתפות בהתרמה - לא עדכנו את האתרים שלהם בנושא...)

- "ומי הגיע שני?" בטח היא התכוונה לעוד מתרים, שלא היה מתואם עם החברים שלו.

- "אתה!"

עוגיה חזרה הערב מבית הוריה והפתעה בידה - צנצנת מרק שעועית ביתי, עם פולי שעועית לבנה גדולים ומפתים, קצת אורז וירקות. סיפתח מעולה למי שלא ממש הספיק לאכול היום צהריים.

שלוש דקות על הכיריים עד לרתיחה - ולפתע שתי קערות מהבילות ניצבות להן על שולחן האוכל.

גם עוגיג הגיע סוף-סוף והתיישב במקומו ליד מיתר, שאכלה כבר אצל סבא וסבתא ועכשיו עסוקה בהשלמת חיסולו של מעדן שוקולד.

מיתר פוזלת לעבר הצלחת ואז אומרת: "אני אוהבת מרק!"

עוגיה: "אנחנו יודעים שאת אוהבת מרק. את יודעת איזה מרק זה?"

מיתר: "בטח, זה מרק אפוני הפלא!"

מי שמכיר אותי טוב, מזהה אותי מרחוק באמצעות חוש השמיעה בלבד; ולמרות קולי הרדיופוני, העמוק והמתגלגל, לפעמים - במיוחד בחורף - איני צריך לומר מילה, רק הגה (של טרקטור). זאת אומרת, אני ידוע ומוכר באפצ'ים שלי. לא, אין מדובר במסוקי הקרב או בשבט אינדיאנים לוחמני ומצווח, אלא בעיטושים קולניים. מאז ומתמיד הזדהיתי עמוקות עם שירה של ציפי שביט "מר אפצ'י" וכשזה בא - אפילו קיר בטון בעובי שני מטר לא יעצור אותו. כשאני דופק אפצ'י, מתקשרים לשירות הסייסמולוגי. בדרך כלל - בדיוק כמו בשיר - אני מרגיש דגדוג באף... ולפעמים אני מספיק איכשהו ברגע האחרון להזהיר את הסובבים אותי (מילת הקוד היא "אפּצִ'גדול! אפּצִ'גדול!") למען יצטיידו בהקדם האפשרי בצמר-גפן, אטמים, אוזניות מגן ובכריות האצבעות, או לפחות יתמקמו מתחת לשולחן או משקוף. במשפחה המצומצמת כבר התרגלו - הבומים העל-קוליים מתרחשים לאורך כל השנה; אבל בחורף המצב מחמיר, בגלל הנזלת.

הקיצר, גם הבוקר. ישבתי בסלון, מרותק בעיתון, ואז בלי שום אזהרה דפקתי וואחד אפצ'י. האוזנים שלי צלצלו, אבל אף אחד לא התייחס. ואז הרגשתי סימני נזלת מתדפקים על פתח הניקוז הסטנדרטי שתקוע לכולנו באמצע הפרצוף. אוי. אם אני אזוז יהיה שיטפון...

"מיתרי, תביאי לי טישו מהר! יותר מהר!"

... ואיך שהיא הביאה לי אותו, חטפתי וקינחתי ברעש גדול.

"אבא, אתה ממש חרצצן!"

1.   קמתי ממך ללכת

2.   נפלתי על פניי אבל אני עוד חי

3.   אז נרדמתי עד שקמתי במצב נפשי איום

4.   טיפסתי על ראש ההרים ונפלתי,

5.   אז אם היום נפלתי אולי מחר אני אקום

6.   אך כל מפגש נרגש נפלתי מחדש

7.   לרצפה נפלתי וצעקתי : "דיייייייי!"

8.   כן אני כבר נפלתי וקמתי וגם השמים כאילו נופלים

9.   אז נפלתי וקמתי ועכשיו אני כאן, מה שחשוב במקום והזמן

10. הצלחתי, נכשלתי, נפלתי וקמתי...

1.   יחד, זה הזמן ביחד
2.   זה הזמן, זה המקום, זו שעת החסד
3.   זה הזמן להרים צעקה לאוויר
4.   זה הזמן להוציא איזה סטייק שתרצי

5.   לא מצטערת זה הזמן שלי לצעוק בחזרה
6.   מזילה דמעה, כי זה הזמן ללכת
7.   ועכשיו זה הזמן לדעת כבר מה צפוי לנו מהשמיים
8.   זה הזמן להתחיל להמשיך,

9.   זה הזמן זה היום זה הרגע,
10. זה הזמן שמשחק תפקיד - לא אהבה בכלל
11. זה הזמן להשתנות ולתפוס קצת אומץ,
12. זה הזמן לארוז מהר, להשתחרר מהמרוץ.

בנימין נתניהו סיפר עכשיו אצל יאיר לפיד איך ביום השלישי או הרביעי של מלחמת יום הכיפורים, אריאל שרון, אהוד ברק והוא נפגשו ביחד בזחל הפיקוד של אריק ליד תעלת סואץ.

יאיר לפיד התפלא: מאותו זחל יצאו שלושה ראשי ממשלה?

(ואם היה פוגע פגז בזחל היו צריכים לשכתב את ההיסטוריה של המדינה... הא הא הא)

ואני מתפלא: איך זה שמאותו זחל - יצאו פרפר, גולם ותולעת?

(תחליטו לבד מי זה מי)

1.   למה לא אזרוק את כל הארון שלי למזוודה?

2.   למה, למה לא תדליק לי נרות על העוגה?

3.   ככה נשביתי, למה לא להודות.

4.   וגם אפשר להתאהב בן, למה לא?

5.   מתחילים מחדש. למה לא? מה זה רע?

6.   לא מבין את הריצה, לא מבין, למה לא יביאו כמה

7.   אמר לי "למה לא נדבר?", התחלתי על עצמי לספר

8.   ציפורים על העצים למה לא למה לא

9.   נגיד לכם "כן" ותגידו לנו למה לא

10. והוא אוהב אותך, אמרתי: "למה לא?"

11. תגיד לי שזה זמן שנדבר (תגידי לי למה לא)

12. אז למה לא תודי?

13. למה לא תשכב לנוח?

14. אז למה לא כל יום שבת?

15. למה לא, למה לא, למה לא יבוא כבר עכשיו...

אולי אני לא הבחור שאת עליו חולמת
אני לא הייתי מכניס
אני לא מוצא, אני לא מוצא
אני לא אתן שאת תנתקי
אני לא יודע מה השיר הזה עושה לה

אני לא מבינה איך הגעתי עד הלום
אני לא מבינה איך אפשר להיות עצובה
אל תפחד, אני לא אפול
ואל תתקשר אלי - אני לא עונה

אני לא מסוגל יותר לראות

פה ושם זה עוזר, אני לא משתכר
גם אני לא פשוט וקשה איתי לגור
אני לא צד בעניין, אני רק מתווך
וזאת כל האמת אני לא משקר אותי
אני לא מאמין שזה שזה פשוט קורה לי

נסו לזהות את השירים לבד בלי להיעזר באתרי המילים, זה לא מסובך...

על עשרה זיהויים לפחות - פנקו את עצמכם בציון משובח.