הַ גִּ י גִּ י ם - מְ הַ ע וּ גִּ י גִּ י ת

היום בצהריים, בדרך חזרה מבית הספר,

אוראל - החברה הטובה של לחן מהכיתה (ג') - חצתה עם ילדים נוספים במעבר החציה.

אופנוען שלא ציית לשלטים של משמרות הזה"ב של בית הספר חצה את המעבר בפראות ופגע באוראל.

האופנוען נמלט מהמקום.

נהג רכב שעבר במקום ניסה לרדוף אחרי האופנוען והצליח רק לרשום את מספר הרישוי שלו.

אחר כך הסתבר שהמשטרה איתרה ועצרה אותו.

מדובר בנער בן שש-עשרה שרק יום קודם קיבל רשיון נהיגה!

אני מקווה שזה עלה לו עכשיו בשלילה לצמיתות .

אוראל נחבלה ברגל, התלוננה על כאבים, פינו אותה באמבולנס לבי"ח.

יצאה מזה די בנס בפציעה קלה מאוד.

אחרי הצהריים היא חזרה והספיקה להשתתף במסיבת החנוכה בכיתה.

איזה פחד.

שוב, תחרות חנוכיות בבית הספר של לחן - והפעם - יש ליצור חנוכיה שקשורה לנושא זהירות בדרכים.

אחרי שגיבשנו רעיון, מצאנו את התמונה הזו באינטרנט (כרזה שזכתה ב-2005 במקום שלישי בתחרות הולנדית לעיצוב ואף הופקה לשלטי חוצות)

החלטנו להתאים אותה לחנוכה.

כל המשפחה עזרה... והתוצאה הסופית:

תחזיקו לנו אצבעות - אנחנו רוצים מדליה.

אפשר להוריד את הכרזה מכאן.

(שיחה משפחתית באמצע נסיעה)

עוגיג: "כשלקחתי את מיתר מהגן היום, פגשתי שם את בני שהיה איתי בצבא - מסתבר שהוא גם אבא של ילד מהגן."

עוגיה: "תזכירי לי מי זה ליאור?"

לחן: "אה, ליאור? מיתר אמרה לי אתמול שהיא רוצה להתחתן איתו!"

מיתר: (צועקת) "לא נכון!!!..."

        (פאוזה)

        "...זה היה שלשום!"