לפני שבוע הן התקיפו בשנית. אחרי המערכה במטבח שהסתיימה בתבוסתה של דיביזיה, שבחרה להסתתר דווקא מתחת לסמרטוט שעל השיש - הפעם הן בחרו להציף את חדר האמבטיה (עם האסלה) של הבנות. הרצפה היתה שחורה, ורק אחרי טיפול מסיבי ויעיל למדי בנשק Kימי הפך שדה הקרב לעֵמֶקֶרָמִיקָה של פגרי נמלולים. יסלחו לי חובבי הז'אנר הטבעוני, אבל אנוכי עדיין מעדיף עוגיות בלי נמלים.
וכמעט שכחנו מכל הסיפור, למרות השבץ הקל.
בחזרה לזמן הווה. היום מסתובבות להן העוגייה והצאצאות בבית הוריה, כשלפתע לוכדת עינה הבוחנת נמלה תיירת שיצאה לטייל בלי רצועה.
עוגיה (לאמה): "אמא, יש לך נמלים"
מיתר: "גם לנו יש נמלה מתה בשירותים!"
לא עוברת שניה, והילדה מתאפסת על עצמה, ומקשה:
"מה זה מתה?"
עוגיה מסתכלת על אמא שלה, שמסתכלת בחזרה.
מיתר לא מרפה, ושוב: "מה זה מתה???"
ולפני שעוגיה מספיקה לענות...
"♫ מתה עליך, אתה הגדול מכולם! אתהההה תותאאאאאח... ♫"
להזכירכם, כולה שלוש וארבעה חודשים, כמעט.