אישית לוחצת

העכבר המקוון זכה כבר לכמה תגובות בבלוגוספירה (זגוגיות, ולווט ויובל דרור) ומחוץ לה (Ynet, רתם קלינה מ-NRG שהופתעה מעלייתו, נענע ו-וואלה ברנז'ה (שהודיעו על סיומם של מאבקים פנימיים בשוקן, מאבקים שהסתיימו כבר לפני שנה).

הנה כמה עובדות והתרשמויות ראשוניות.

• בפעם הראשונה מאז נבלע IOL בוואלה לבלי שוב, מתחרה קבוצת הארץ עם החבר'ה מאבן גבירול על אותה משבצת. וואלה מופעים, וואלה מסעדות ו-וואלה לילה אמנם מבוססים על שיתופי פעולה (עם אתר הבמה, rest ואטרף) אבל הם מניבים לוואלה הכנסות ומפנים את הגולשים לקניית כרטיסים בוואלה שופס. העכבר מתחרה על אותם גולשים.
• שני מקורות הכנסה של העכבר אונליין שאמורים לעלות בעתיד הם חנות כרטיסים נפרדת (שתתחרה, כאמור, בוואלה שופס) ודפים למסעדות/עסקים משלמים, בדומה למערכת של Rest. 
• תוכן: מקורות התוכן הם עכברי ומקומוני שוקן, שלא הועלו עד כה לרשת וטקסטים שנכתבים באתר עצמו, חלקם על בסיס קומוניקטים. השאלה הגדולה היא האם נכון להשתמש שוב בחומרים של "הארץ"/"דה מרקר". אני מניחה שהתפיסה שמנחה את האתר היא חיפוש אחר קהלים צעירים וחדשים שלא בהכרח קוראים את "הארץ" ברשת, ולכן לא רואים בעיה במחזור החומר. אבל הקהל הזה, לפחות בחלקו, רואה את החומר בוואלה.
• בימים האחרונים פנו אלי וכנראה גם לעוד בלוגרים בבקשה להשתמש בתכנים מהבלוג באתר העכבר תמורת קרדיט. אחת הדרכים המוצלחות שבה יכלו להתמודד עם העדר החומר המקורי היא העסקת כמה בלוגרים בתשלום שיפנו לחדשות תרבות ברשת, לקליפים, טריילרים וכו', כמו גם לאירועי היום, בדומה לבלוגים של ערוץ התרבות ב-Ynet (רק הרבה יותר פעילים) ושל אתרי עיתונים כמו הגרדיאן , "ניו יורק טיימס" ואחרים. תכני הבלוגים האלה יכולים היו להתעדכן בדף הראשי וגם להישלח ברסס, מה שאין באתר כרגע (יש שם הרשמה לרשימת תפוצה, מושג שימות בקרוב). אבל בקבוצת "הארץ" מעדיפים בדרך כלל לחסוך בעיתונאים ולהשקיע כסף על מיתוגים וקמפיינים. את אתר העכבר חשבו שם במקור להעלות עם עורכת אחת ומפיקה אחת...
• ברוב הערוצים יש סקציה שנקראת "לרוחב" עם כתבות כלליות יותר בתחום. מה זו ההגדרה הזו, "לרוחב", ומי מבין אותה?
• כמו ששמה לב גע"ס, אין באתר כל התייחסות לטלוויזיה. נראה לי שכשותפים של בזק-Yes (בוואלה) או כמי שעובדים עם TV2Day בעכבר הדפוס, או בלי קשר לכלום ותמורת כמה שקלים, לא היתה צריכה להיות שום בעיה להעלות לפחות לוח משדרים, ואם אפשר גם המלצות יומיות, אפילו אלה של ה"עכבר" או של "הארץ" בשלב ראשון.
• עיצוב: האתר עוצב בידי סדנה, שעשו עבודה לא רעה בדפים הפנימיים אבל ההום פייג' שיצרו מעצבן את העיניים.
• הלוגו חביב אם כי המילה "אונליין" (ב"עכבר העיר אונליין") נראית אופליינית לגמרי.
• בשפה הלא כתובה של אתרי העברית הלוגו נמצא מצד ימין למעלה ומקשר לדף הבית. בעכבר הוא נמצא משמאל, דבר שיוצר מידה של בלבול בניווט. הלוגואים בצד ימין מובילים לערוצים השונים. עדיף היה שהמילה "עכבר" בשמות הערוצים (עכבר במה, עכבר מוזיקה) תוביל גם היא לדף הבית.
• חציו התחתון של דף הבית סובל מעודף באנרים מרובעים קטנים שגונבים פוקוס מהטקסט המערכתי באותו חלק, שגם הוא מעוצב בריבועים קטנים. 
• באופן כללי: האתר אופיין ותוכנן לראשונה לפני כשנה וחצי. בינתיים שטף הווב 2.0 את הרשת.

* והערה אישית, שלא לומר גילוי נאות: שימשתי בעבר כעורכת משנה של "עכבר העיר" גירסת הפרינט. בהמשך מוניתי לעורכת אתר העכבר מטעם רשת מקומוני שוקן, אלא שזמן לא רב אחר כך עבר הפרויקט לידי אנשי "דה מרקר".