סימני חיים |
| 2/2010
אנטי-חינוך או: גדעון סער רוצה להיות אפיפיור
אנשי אקדמיה וסטרטאפיסטים טוענים שוב ושוב כנגד מערכת החינוך, שהיא בנויה בצורה מיושנת, שהעניין של מורה ולוח וגיר לא מעודכן טכנולוגית ושהתלמידים של היום מתאימים לעולם של מחר, בעוד המורים שלהם משתמשים בשיטות העולם של אתמול.
כמורה, חשבתי שהביקורת על כך שבית הספר שייך לימי הביניים מוטעית, ושהקשר בין המורה והתלמיד הוא עדיין חשוב ומהותי ללמידה איכותית.
בזכות האירועים האחרונים בכפר סבא, הבנתי שטעיתי. מערכת החינוך באמת שקועה עמוק בימי הביניים. אבל זה לא בגלל איך מלמדים, אלא זה בגלל המה.
אחד המושגים הידועים לשמצה שהותירה הכנסייה הקאתולית לעולם הוא "רשימת הספרים האסורים". זו רשימת ספרים שהכנסיה אסרה על אנשים לקרוא, מחשש שמא הקריאה בהם תגרום להם לחשוב ותערער על האמונה הפשוטה באל, ובשאר הדברים שהכנסייה אמרה. (מי שרוצה לטעום מהנושא מוזמן לקרוא/לראות את ''שם הורד'' של אומברטו אקו - ובסרט עם שון קונרי)
והנה, בראשות שר החינוך החדש, שרוצה ''לחנך לערכים'', מתגלה כי ערך פעוט ושולי כמו פתיחות וסובלנות, וחינוך לחופש ביטוי, יכול להיזרק הצידה ולהירמס בנעל כבדה (אולי אפילו צבאית, כמו זו שהשר החדש רוצה שכל התלמידים ינעלו במהרה) לטובת ערכים כמו דעות קדומות, סגירות מחשבתית, והומופוביה.
הבעיה התקיימה הרבה לפני שלשר נודע על התקרית ועל האיסור ללמד את יונה וולך (שנלמדת לבגרות!!!). אבל זה שהוא לא הפך את ההחלטה מיד ונזף בפקידים הקטנים שחתמו על ההחלטה, שלא לומר- העיף אותם לכל הרוחות, מלמדת שהוא חלק מהסיפור. ואין מה לעשות, הראש, גם אם הוא מתחלף כל 4 שנים, עדיין אחראי על תנועות הגוף.
אז אם חשקה נפשכם לקרוא שירה, או איזה ספר פילוסופיה, והייתם רוצים שהמומחים בתחום יעזרו לכם להבין ולהנות ממנו, ואולי ללמוד דבר או שניים על החיים ועל נפש האדם, הכינו את המרתפים, והציבו שומרים על הפתחים, כי אין לדעת מי יהיה הבא בתור שיועלה על המוקד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
