סימני חיים

אם היה לי אגו, ספק אם הוא היה מתאושש מהר כל כך מהמכה הזו שהוא קיבל באותו בוקר [בכל זאת, האגו הגברי עומד כולו על רגל אחת...אפשר לומר]. אבל כיוון שבין כה וכה אני דואג להשאיר את האגו על תת תזונה, ומה שנותר ממנו חלש מידי מכדי למחות, נותרתי בעיקר תמהה.

יכולתי לתרץ את זה בסיבות חיצוניות, או לפטור את זה כאירוע חד פעמי. אבל זו לא דרכי. ההתייחסות שלי לגופי דומה להתייחסות שלי לחלומותי- דרך של המוח שלי להגיד לי דברים, והרבה פעמים דברים שידעתי, אבל התעקשתי להתעלם מהם. הרגש העיקרי שאני חש בנוגע לזה הוא עצבות. אכזבה מעצמי. (לא אכחיש שיש פדיחה מהבחורה, אבל זה לא עד כדי כך מטריד אותי)

המוח שלי ניסה להגיד לי את זה כבר זמן רב. והסכמתי איתו. אבל תמיד היו פיתויים להתנהג אחרת. וחדלתי להקשיב לעצמי.

שתי משפטים מגדירים את חיי הרווקות בצורה הקולעת ביותר:

 בסיבוב עם סופי אליו הצטרף אדון קוזילביץ', חברי הטוב שגר דלת מול הדירה שלי, הוא הגדיר את חיי הרווקות בשתי מילים: "לא מגניב". כשאתה בקשר ארוך אתה מתגעגע ל'ימי ההוללות העליזים'. אבל כשאתה 'מתהולל', קשה שלא להודות שוואלה, לשכב כל פעם עם מישהי אחרת, לנהל כל מיני 'פרשיות' במקביל, זה פשוט... לא מגניב.

את המשפט השני שמגדיר מבחינתי את חיי הרווקות שמעתי בשיר של הדרה לוין ארדי:

                                    "here i am having sex again with a girl who doesn't like bob dylan"

המשפט הזה אומר הכל. השיר הזה, המשפט הזה (שהיא חוזרת עליו באובססיביות מהפנטת וקורעת לב) יכול למלא פוסט שלם בעצמו, ואולי הוא לא מובן מעצמו, והיה עלי להסביר אותו, אבל לעת עתה, אניח שאתם מבינים למה אני מתכוון.

בשיר, אחרי שהיא חוזרת על המשפט שציטטתי כל כך הרבה פעמים במהלכו, היא עוצרת לנוח, לקחת נשימה, ומסיימת בסוג של השלמה: "but at least, i'm having sex again. its not so good, but i'm having it".

ואולי השיר הזה מגדיר את חיי הרווקות שלי- להרגיש את המשפט הראשון, עם כל העצב והתסכול שבו, ולהתנהג לפי המשפט המסיים.

והגוף שלי הביע את מחאתו. הביע אותה כבר זמן רב, עד שזה כבר לא הפתיע אותי. ואני, במקום להקשיב לו, חשוב היה לי לספק צרכים רגעיים, ושהפרטנרית תרגיש טוב (הצורך הזה למצוא חן בעיני כולם עוד יוביל אותי לאבדון).

ואם לצטט מתוך 'אהבה קולומביאנית':

"- אז אם אנחנו פותחים את כל הקלפים, אז גם בפעם ההיא- זייפתי.

- מה זאת אומרת? גברים לא יכולים לזייף. אתם משפריצים.

- מותק, אני עברתי סדרת שבי! אני יכול לעצור את הלב, לעמוד במכות חשמל, וגם- כן! גם לזייף אורגזמה!"

כנראה שיש גבול לכמה שאפשר לשקר. להן, לעצמך. גם כאן לא כתבתי על זה מהסיבה הפשוטה שחלקן קוראות אותי. כנראה שהמוח שלי החליט שהתעלמתי ממנו יותר מידי זמן, שהקו האדום נחצה, ושהגיע הזמן לעבור לתחמושת כבדה יותר.

אז עכשיו הוא קיבל את תשומת ליבי. האזהרה האחת הזו הספיקה. עכשיו אני מקשיב, ומתבייש ומאוכזב מעצמי שלא הקשבתי עד עכשיו. עכשיו אני אתחיל לעשות דברים כמו שצריך, להיות ילד טוב.

לא השארתי לעצמי יותר מידי ברירות.