סימני חיים |
| 9/2005
היא כבר ילדה גדולה, היא...
- תגיד, שמת לב שסופי בהיריון? שאל אותי בריזר לפני שבוע, בזמן שסופי התרוצצה לה בדשא של פארק הירקון.
- על מה אתה מדבר?
- לא שמת לב לגודל של הפטמות שלה?
איזבל הבחינה בחיוורון על פני ומיד אחזה בידי. - זה יהיה בסדר, זה לא יהיה בלאגן לטפל בהם, זה לא כזה ביג דיל.
אבל לא היתה זו דאגה שתפסה אותי. היתה זו עצבות גדולה. בעיני רוחי
כבר ראיתי כיצד אני מוביל את הגורים לצער בעלי חיים אחרי שלא מצאתי להם
משפחות. הגורים הקטנים והמסכנים.
טלפון לוטרינרית, בתוספת העובדה שסופי כמעט ולא יצאה מפיקוחי בזמן שיצאתי
איתה לטיולים, ביטלו את האפשרות של הריון. (אלא אם כן מדובר בהתעברות מרוח
הקודש, וסופי נושאת ברחמה את משיח הכלבים). אלא שקשה להאמין בהריון מדומה
כאשר הבטן של סופי גדלה עוד ועוד.
היום לקחתי אותה לוטרינרית, והיא מיששה אותה וקבעה שהיא לא בהריון, וקבענו
את העיקור שלה ליום שלישי. עצוב לי על סופי, כי אם יש לה הריון מדומה, זה
כנראה מצביע על כך שהיא מוכנה לאמהות ורוצה אותה, ולשלול את החוויה ממנה
מרגיש לא הוגן. ומצד שני, המחשבה על גורים קטנים כלואים במכלאות עד אשר
יהרגו אותם בזריקה כי הרי יש ביקוש קטן לכלבים מעורבים, עצובה אף יותר.
lose-lose situation.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
