אין לי סיפור. וזה מפחיד. כלומר, הבנתי שגם קודם לא היה לי סיפור, רק עלילה, ושאני לא יכול לכתוב אותו, אז עזבתי אותו ועכשיו אפילו עלילה אין לי. בשיעור האחרון המורה קבעה איתי פגישה אישית, ולפני שהיא הלכה היא זרקה "תבוא מוכן כמו לטיפול". הצחיק אותי, כי כשחשבתי על זה, הפגישות הטיפוליות הכי טובות שהיו לי, היו דווקא כשחשבתי שאין לי מה להגיד, כשלא באתי עם דברים ספציפיים שרציתי לדבר עליהם, ואז יצאו דברים אחרים, עמוקים יותר מהבעיות עם ההתנהלות הכללית של העולם ושלי בתוכו. כשסיפרתי את זה היום לפסיכולוגית, היא השוותה את המצב של הפגישות האלה לכתיבה שלי. שאולי מה שאני צריך באמת זה להיות במצב שבו אין לי משהו בראש, ואז משהו יכול לנבוט מתוך המקום הזה, משהו שיפתיע גם אותי ובאמת ינבע מתוכי. ואז כשהשוואתי את הדברים, פתאום המצב הזה של להיות בלי יעד ברור שאני הולך אליו אלא סתם לשוטט להנאתי, נראה לי לא כל כך רע. אפילו רעיון טוב. חשבתי על זה שאני מרגיש נוח ובטוח כשיש לי סיפור, כמו להיות בבית, אבל התקופה הטובה ביותר בחיי היתה בטיול שלי, בו גם לא היתה מטרה ברורה ליעד הבא, ופשוט נהנתי מההווה.כלומר, נוח להיות בבית על הכורסא מול האח (אין לי באמת אח בבית זו מטאפורה), אבל הרבה יותר מרתק לצאת החוצה ולחוות דברים. ואז התחיל להזדמזם לו בראש השיר הזה של ניק קייב, שהייתי שומע במהלך הטיול ותמיד העלה לי חיוך:
Right Now I'm A-roaming
When I get home, I'm gunna clean up my house
When I get home, I'm gunna kick out that mouse
When I get home, I'm gunna put things in order
but right now, right right now, right now I'm a-roaming
When I get home, I'm gunna make that call
When I get home, I'm gunna talk it through
When I get home, I'm gunna straighten it out
but right now, right now, right now I'm a-roaming
When I get home, I'm gunna give up the booze
When I get home, I'm gunna get me some food
When I get home, I'm gunna quit them drugs
but right now, right now, right now I'm a-roaming
When I get home, I'm gunna call my mother
When I get home, I'm gunna cook her some dinner
When I get home, I'm gunna invite my brothers
but right now, right right now, right now I'm a-roaming
When I get home, I'm gunna see my little boy
When I get home, I'm buy him a little toy
When I get home, he's gunna jump for joy
but right now, right right now, right now I'm a-roaming
When I get home, I'm gunna unpack my bags
When I get home, I'm gunna waash these dirty rags
When I get home, I'm gunna pack 'em up again
but I'm gunna go, I'm gunna go, I'm gunna go right back roaming.
(שימו לב בעיקר לבית האחרון)
ואז פתאום באמצע הפגישה התפשט לי חיוך רחב על הפנים.
אז אני נודד עכשיו. (באופן מנטלי בלבד כרגע). אין לי מושג מה הולך לקרות, אבל יש לי תחושה שהולך להיות כיף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
