פעם היה לי כלל- סרטים שידעתי שיש בהם סצינות מין (בייחוד כאלה שסצינות המין פירסמו את הסרט), הייתי נמנע מלראות. ולא שהיו לי סיבות צדקניות במיוחד, ולא שניסיתי להגן על תמימותי. ההיגיון מאחורי הכלל הזה היה פשוט מאוד- סקס מוכר. ובגלל שסקס מוכר בקלות כה רבה, לא יכולתי שלא לחשוד במניע האמיתי שהכניס את סצינות המין לתוך הסרט- האם מראים לי את כוכבי הקולנוע עירומים ומזדיינים בגלל שזה חלק מהאמת האמנותית של הסרט, או שמא זה בגלל שהתסריט לא משהו, והתסריטאי ידע שאם הוא יכניס סצינת מין, כולם יתרכזו בה ואף אחד לא ישים לב לחולשה הכללית של התסריט?
החשד התסריטאי הישן נושן הזה חזר אלי כשצפיתי בפרסומת החדשה למילקי. יכול להיות שקרה משהו במפעלים של שטראוס? שהמתכון הישן למילקי נעלם, והם לא יכולים לשחזר את הטעם? כלומר, המילקי היה פעם מעדן חלב נפלא- מה עוד אפשר לבקש כשאתה מקבל גם שוקולד וגם קצפת? היינו בתור ילדים אוכלים אותו גם בלי שידחפו לנו דוגמנית בלבוש מינימלי לפרצוף. יכול להיות שמשהו שם השתנה?
הדבר המעניין ביותר בפרסומת הזו, היא שנדמה שגם הקופירייטרים עצמם הבינו את האבסורד. יש שם איזה קטע מוזר שאפילו לא מספיק מתוחכם בשביל להיות פרודיה על סרטי אימה, ואז הדוגמנית יוצאת בריצה מהבית עם הבגדים המינימלים הדרושים כדי שרשות השידור תאשר את שידור הפרסומת, ועושה איזו תנועה שהיא או אמורה להיות אירוטית, או (וזה הניחוש שלי) שהיא חצי פרודיה על האירוטיקה שאיתה מנסים לפרסם מעדן חלב שהטעם שלו, להזכירכם, מתאים לחוש הטעם של ילדים קטנים. במילים אחרות, הקופירייטר בטח חשב לעצמו- לא יעזור, פרסומת לא תצליח להגדיל את קהל היעד של המוצר לגילאים המבוגרים יותר, אבל אם גם ככה אלו המבוגרים שיושבים מול הטלוויזיה בערב, אז בואו ניתן להם איזה מחשוף ללטוש בו עיניים.
אבל התיאוריה הזו תופסת רק אם הקופירייטר היה מספיק מתוחכם ומספיק מיואש מהעבודה שלו. רוב הסיכויים שמנהל הקמפיין הושיב את החבר'ה שלו לבריינסטורמינג (מתערב איתכם שבמשרדי פרסום אין 'סיעור מוחות'- יש רק 'בריינסטורמינג') ואמר:
"אוקי, חבר'ה, אנחנו צריכים למכור מעדן חלב. למישהו יש רעיון לאסטרטגיה?"
ופה אחד חמישה קולות שונים צעקו:
"סקס"!
ולסיכום:
מה הם ניסו להגיד: אם יהיה לך מילקי במקרר תזכה לזיין את ליהי אלון.
מה הם באמת אמרו: חבר'ה, משרד הפרסום עומד לאבד את שטראוס ואנחנו חייבים ליצור קמפיין שכולם ישימו לב אליו, פתטי ודוחה ככל שיהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
