או: מה, לכל הרוחות מלמדים אתכם בבית הספר? חלק שני.
זמני לאחרונה קצר מכדי לכתוב בבלוג את כל מה שאני רוצה, ועל כל הדברים המרגשים שקורים בחיי (וגם לא שכחתי שהבטחתי פוסט בתגובות לפוסט הקודם, הוא יגיע בהקדם), ואני מסתפק בקריאה של בלוגים בלבד.
הבוקר צד את עיני פוסט שפשוט הייתי חייב להגיב עליו.
זוכרים שכתבתי את הפוסט הזה לפני שנה בפתח שנת הלימודים?
בקצרה ולמי שמתעצל ללחוץ על הלינק- הפוסט היה תגובה לידיעה שמשרד החינוך חתם הסכם עם חברת מייקרוסופט, לפיו משרד החינוך יקבל אופציה להציע לתלמידים את מוצרי מייקרוסופט בהנח, ובתמורה לכך, תקבל מייקרוסופט את הזכות לפרסם את עצמה בתוך כתלי בתי הספר.
כתבתי על הצורך להפריד בית בית הספר לבין פרסומות, שכידוע משפיעות על דעתם הקלה להשפעה של ילדים ובני נוער, ותהיתי מה ילמדו בבתי הספר בעוד עשר שנים.
כמה תמים הייתי! כמה נאיבי! עשר שנים. פחח. בתוך שנה אחת בדיוק מופיעה באתר החדשות YNET הידיעה הבאה:
"ילדי ישראל ילמדו זכויות יוצרים ואתיקה ברשת" ובה מתברר כי שתי חברות מסחריות- מייקרוסופט ופייזר- מממנות את התוכנית! החברות המסחריות לא נכנסו רק כפרסומות אל בתי הספר- הן נכנסות אל תוך תוכנית הלימודים!
המרכז לעסקים ומערכת החינוך טוענים שרק הם קובעים את התכנים (וצריך להיות תמים אפילו יותר ממני כדי להאמין ששתי החברות באמת לא מתכוונות להתערב בתכנים) אבל עו"ד דורון זיסו טוען כי "חומר ההדרכה כבר נכתב ע"י אנשי מייקרוסופט ולפי חוות דעת מומחים, הוא לא מאוזן ומטעה".
דיונים בנושא גם באתר WHATSUP
ואולי הדרך להילחם בהשתלטות חברות מסחריות על מערכת החינוך היא להודיע לממשלה שאנחנו מפסיקים לשלם מיסים, כיוון שגם ככה חברות מסחריות מבצעות את תפקידי הממשלה טוב יותר ממנה, כך שהיא מיותרת לחלוטין. אולי תחת איום פיטורין המנהל הציבורי יחל לבצע את העבודה שלו סוף סוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
