סימני חיים

להרבה אנשים יש את הדמות הדמיונית שהם מרגישים שהיא תמיד איתם. חלק מאמינים במלאך שומר, לחלק יש חבר דמיוני.

   את הדמות שלי לא ראיתי כבר הרבה זמן. הדמות שלי היא משרת. מעין משרת בריטי כזה. שיער אפור שמשוח לאחור בשמן, טוקסידו מהודק.  הוא מחזיק בשתי ידיו כרית לבנה, עליה מונח אקדח גדול וכסוף.  מעיף בי מבט וחצי חיוך.

   "הנה זה כאן, בשבילך. הכל מוכן."

ההזיה הזו שחוזרת על עצמה מאפשרת לי לדעת מה המצב שלי. אם אני לוקח את האקדח או שאני מוותר עליו.

בימים האחרונים, אני לוקח אותו.

שוב ושוב ושוב.