סימני חיים |
| 2/2008
דברים שהייתי חייב לומר, ודברים שאולי עדיף היה אם אחרים לא היו אומרים.
לפתיחת הבוקר חשבתי לחזור אל מסורת עתיקת יומין של למצוא משהו משעשע באינטרנט לאיזבל להתחיל איתו את היום.
והגעתי אל אתר שנקרא "הייתי חייב לומר", שמאפשר לשלוח הודעות אנונימיות לאנשים, פשוט כי 'היית חייב לומר' להם משהו.
הסתכלתי על ההודעות האחרונות, ולבבי התרחב כשגיליתי שרובן גילויי אהבה, או סתם מחמאות שנשלחו בעילום שם.
חשבתי על כל הפעמים שכתבתי כאן לאחרונה, וחלק גדול מאוד מהפוסטים, מלבד אלו בהם שיחררתי קיטור או התמודדתי עם דיכאונות שונים, נכתבו אל איזבל, ונכתבו בדחף פתאומי בלתי נשלט של תחושת אהבה גואשת, כמו זו שיש לי עכשיו כשאני כותב את זה.
ואני חושב על זה שעברי לידר כתב 'ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב', שפעם מאוד הזדהתי עם המשפט הזה, אבל עכשיו אני תוהה אם משפט שמוכרח להתווסף אליו הוא לא 'ברגעים שאני אוהב אני לא יכול אלא לכתוב דבר אחד בלבד'.
פינת ה'לא הייתי רוצה לקבל את ההודעה הזו, ובטח שלא בעילום שם', מוקדשת הפעם לקוראות הפוסט:
הנה הודעה בעילום שם מהאתר 'הייתי חייב לומר'.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
