לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סימני חיים


כינוי: 

בן: 46





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

"למי יש"




סופרים תמיד מספרים על כך שהם תמיד ממציאים סיפורים לאנשים שהם פוגשים ברחוב ומסתקרנים לדעת את הסיפור שלהם.
אבל יש משחק אחר, נפוץ הרבה יותר, שאין אחד שלא שיחק אותו מתישהו, וגם הוא דורש את ההתבוננות באחרים, ואת חדות האבחנה.
המשחק הזה כמובן הוא "למי יש".

ה"למי יש" הנפוץ ביותר, וגם הקל ביותר למשחק, הוא "למי יש סיגריה". מעשנים שחפיסתם נגמרה במפתיע ושנוררים מקצועיים כאחד יודעים לזהות ולהבחין בין המעשנים שבקרב הסובבים, לבין הסנובים צחי הנשימה. המשחק הזה הוא כמובן גם הקל ביותר, כי אין פשוט מלגשת אל זר מוחלט ולשאול "תגיד, יש'ך סיגריה?"

"למי יש מסטיק" הוא הקרוב ביותר אל אל ה"למי יש סיגריה". הוא אמנם תמים ולא-אישי ממש כמו הסיגריה, אבל אצל המעשנים תוכל תמיד לסמוך על ההבנה למצבך (גם אם תוך רטינות), ונדמה לי שסיגריה היא עדיין מוצר נפוץ יותר ממסטיקים.

ב "למי יש טמפון" המשחק כבר עולה שלב ברמת האינטימיות. כאן הבחורה כבר לא מרגישה בנוח לשאול בקול רם באמצע החדר את השאלה, ותבחר בקפידה מבין חברותיה, את מי תשתף במצוקתה. בזהירות היא תעבור ממעגל הקרבה הקרוב ביותר, אל הרחוק יותר. ואולם, מובטחת לבחורה אהדה והזדהות מקרב חברותיה הנשים, בין אם הן תוכלנה לעזור ובין אם לאו.


המשחק הבא ברשימה, הוא "למי יש ואבן". כאן אתה כבר לא יכול פשוט לצעוק את השאלה. אתה גם לא יכול לסמוך על הבדלי מגדר, גיל, עדה, או לאום. אתה צריך להתבונן סביבך, ולנסות לנחש לפי ההתנהגות, לפי חיתוך הדיבור, לפי המבט בעיניים, מי נושא עימו דרך קבע את גלגל ההצלה. מי שביר הרבה יותר מאשר גופו מראה, ועשוי להתפרק כל רגע. עצביו של מי גועשים ומאיימים להכניע אותו. מי שותפך לצרה? במי תוכל לבטוח שיבין? בעיניו של מי לא תראה כמצורע?
כמו שבט סודי, אתה מחפש את קרוביך שמסווים היטב ונראים כאחד האדם.
ולרוב, הפחד והבושה מנצחים.
אתה תעביר את השעות הקרובות נע ונד בעצבנות, חש כאילו מערכת העצבים שלך דולפת חומצה שמאכלת את גופך מבפנים.



נכתב על ידי , 14/5/2007 10:06   בקטגוריות צנצנת הכדורים הצהובים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחוץ למים



כמו בסיפור מהאמזונות, או סרט מויאטנם,
כשהגיבור קשור אל איזה גלגל גדול בידיו וברגליו. חציו בתוך הנהר, וחציו למעלה באוויר.
והוא תלוי כך, הפוך, וראשו במים,
וכולו מים, צמיגות קרה שעוטפת את עור הפנים, ואת החזה והידיים, לוחצת על האוזנים, ועוד רגע נגמר לו האוויר,
ולפתע, ללא אזהרה מוקדמת, ללא סימן, מסובבים את הגלגל, או מזיזים אותו קדימה , והוא מתהפך,העולם כולו מסתובב במהירות. וראשו נמשה מהמים.
הוא שואף אוויר במהירות, בקולניות, ומשתעל.

הוא מכיר את המנגנון שהכניס אותו למים, ואת זה שהוציא אותו.

ובכל זאת הוא מלא תמיהה והשתוממות, כיצד העולם השתנה לו לגמרי ברגע אחד, בSMS אחד.
נכתב על ידי , 29/4/2007 17:41   בקטגוריות צנצנת הכדורים הצהובים, איזבל  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכרה נכונה?


 

 

מזל שאף אחד לא צפר לי מאחור היום. חיכיתי שזה יקרה. חיכיתי שמישהו יתן לי את התירוץ לצאת מהאוטו ולהרביץ לו כאחרון הארסים.

...ואני, מעולם לא הרבצתי למישהו.

 

בסוף הגעתי הביתה, מבלי שאני או אף אחד אחר יפגע. (בואו נודה על האמת, אם הייתי נקלע לסיטואציה אלימה באמת, היחיד שהיה נפגע הייתי אני)

 

פשפשתי פה ושם, חיפשתי דברים עד שלא ידעתי כבר מה חיפשתי, והעפתי את התיק שלי לכל הרוחות. נכנסתי לחדר, הורתי למחשב לנגן את החומה והגברתי את הווליום.

 

פתחתי את הארונית הקטנה והזזתי את אוסף הניירות ושאר הדברים חסרי הערך בחיפוש אחר חפיסת הכדורים שזכרתי שנשארה לי שם, כדי תשחרר את פקעת העצבים שהתעצמה בי.

 

מצאתי את החפיסה לבסוף. וכשנטלתי את הכדור פתאום הכתה בי ההכרה שיש לי שני סוגי כדורים שאני לוקח.

 

הסוג הראשון מיועד למנוע ממני להרוג את עצמי.

 

השני מיועד למנוע ממני להרוג אחרים.

 

מעולם לא הרגשתי כל כך מסוכן.

 

מעולם לא הרגשתי כל כך חלש ופתטי.

(טוב, זה בעצם לא נכון. את התחושה הזו אני דווקא מכיר היטב)

 

 

 

נכתב על ידי , 20/12/2006 12:30   בקטגוריות צנצנת הכדורים הצהובים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
41,854
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבנו של האין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בנו של האין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)