סימני חיים

בחלומי, אני חוזר לביתי. על שביל הכניסה לבניין מוטלת בחורה. פלג גופה התחתון על שביל האבנים, ופלג גופה העליון על החול החום, היכן שיתכן שניסו לגדל דשא לפני שנים רבות, עד שויתרו כליל על העניין. היא לבושה בבגדים צבעוניים שמזכירים פיקה. אני מתקרב ורוכן אליה, עד שאני משוכנע שהיא מתה, ואז אני מוציא סכין, וחותך במעגל סביב ראשה, עד שאני יכול להוציא את הקרקפת שלה, ומוחה חשוף לעיני. אני מניח את הקרקפת שלה בצד, ואוחז שוב בסכין בידי הימנית, נועץ אותו בעדינות במרכז המצח שלי, ומגביר את הכוח שאני מפעיל עליו עד שאני מרגיש את גולגלתי נסדקת, ואז אני מעביר אותו סביב ראשי, כפי שעשיתי לבחורה. כשאני מסיים, אני מרים את כיפת גולגולתי, מניח אותה בצד על אבני השביל, ואוחז את מוחי בשתי ידי ומושך אותו כלפי מעלה, מנתק אותו מגופי. אני לוקח את המוח של הבחורה, שצבעו כהה משלי, או אולי משהו בו מרגיש רענן יותר, ומכניס אותו במקום בו היה מוחי שלי לפני רגע.

כשאני מסיים, מוחה של הבחורה נמצא בתוך ראשי, ואת מוחי שלי אני משאיר ליד הבחורה, במקום שאזכור, למקרה שאתחרט וארצה להחזיר אותו.

אחר כך אני נמצא במקום אחר. מסעדה, או איזה חדר אוכל גדול. נמצאים שם גם חברים שלי, ויש רחש גדול של דיבורים. דברים מתרחשים מסביבי, אבל אני טרוד בכך שאני לא מרגיש איזה הבדל משמעותי עם המוח החדש, והאכזבה והפליאה מכך מתערבבות זו בזו. אני מתחיל לתהות אם יכול להיות שלמוח עצמו אין ממש השפעה, ואני מתעורר.

כשסיפרתי את החלום לפסיכולוגית שלי, נזכרתי איך פעם, מזמן, היתה לי מין פנטזיה, להסיר את הפנים שלי בניתוח פלאסטי, אלא שבשלב תפירת הפנים החדשות לא הצלחתי לחשוב על שום דבר שארצה, והעדפתי להישאר חסר פנים.

נו, סוג של התקדמות...

(ותמיד אפשר גם לתלות את האשם במינון יתר של CSI וHOUSE)

- כן מר בנו, במה אוכל לעזור לך? שאל ד"ר קרובסקי מאחורי שולחן העבודה שלו בעת ששילב את אצבעותיו.

- אני רוצה לעבור כריתת אונה. עניתי.

גבתו השמאלית התרוממה. ראש המחלקה הכירוגית של תל השומר טרם שמע בקשה כזו. - ראה, זהו הליך מאוד לא מקובל.

- אבל הוא נעשה! מיהרתי לקטוע אותו.

-בעבר. כיום משתמשים בניתוח הזה רק במקרים פסיכוטים חריגים ביותר בהם התרופות הקונבנציונליות לא עוזרות למטופל. אם אתה סובל מבעיות פסיכיאטריות, אני מציע שתפנה לגורמים הרלוונטים. אני יכול להפנות אותך לכמה מרפאות אם תרצה.

-אני לא מעוניין בתרופות. אני רוצה לעבור כריתת אונה.

-כמו שאמרתי, ההליך הזה כמעט ולא מבוצע, והוא מסובך ביותר, ודורש כמה וכמה חוות דעת פסיכיאטריות, ואני בספק אם תמצא מומחה שימליץ על כך. ובכלל, לשם מה לך? אתה נראה כבחור צעיר ונבון

-זו בדיוק הבעיה, אמרתי וקיוויתי שהטון התוקפני וההחלטי יעזור לי לקבל את מבוקשי, אני חושב יותר מידי.

- האם פנית לעזרה מקצועית בנוגע לאופי המחשבות שלך? אני משוכנע שתמצא שיש פתרונות קלים ויעילים יותר.

- לא מדובר באופי המחשבות. מדובר בכמות שלהן. אני לא רוצה לחשוב כל כך הרבה. אני רוצה להיות כמו כולם.

- אורווליאני משהו, לא?

 חייכתי חצי חיוך שנמחק במהרה. - אני לא רוצה לדעת מי זה אורוול. כמה זה יעלה? אני בטוח שאני יכול להרשות לעצמי את העלות.

- צר לי, אבל לא מדובר כאן בהתמקחות. אין לי שום כוונה לבצע את ההליך הזה. מוטב לך להשלים עם מי שאתה, ועם שתי האונות שלך. ועכשיו אם תסלח לי, אני עסוק מאוד היום.

- אבל ניתוחים לשינוי מין המרכז הרפואי כאן כן מבצע, לא?

- כן, ניתוחים לשינוי מין זה משהו אחר.

- מדוע זה משהו אחר? אני לא רואה את ההבדל! בשני המקרים יש מטופלים שמרגישים שהגוף שלהם לא מתאים למה שהם אמורים היו להיות.

- אין כל קשר בין המקרים. בנושא של שינוי המין, החולים סובלים, ומבקשים שנאפשר להם לקיים חיי מין וזהות מינית תקינים.

- אבל זה בדיוק מה שאני מבקש! עודף המחשבות שלי מונע ממני לקיים חיי מין תקינים!

- אדוני, צר לי, אבל בשום פנים המוסד הזה לא יבצע ניתוח כריתת אונה על פי בקשה של המטופל. זה פשוט מטורף.

- זה לא הדבר היחיד שמטורף. עניתי וקמתי מהכיסא ויצאתי מהחדר.